"כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור". פסח ומצה" הם הודאה על גאולת מצרים, אך האם גם המרור נכלל בהודאה?

חז"ל דרשו על הפסוק "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", שלעתיד לבא יברכו על הרעה כמו על הטובה. ושאלו: האם יהיה רע לעתיד לבא? אלא כוונתם היא על הרעה הפוקדת אותנו היום, שמברכים עליה "דיין האמת", ולעתיד לבא תתברר התמונה הנכונה, איך כל הרע הוא חלק מתהליך הטוב, ונברך למפרע "הטוב והמטיב".

דוגמא בולטת לכך היא מכירת יוסף. בשעת מעשה הכול ראו את המכירה כדבר רע, ואפילו יעקב התלונן "למה הרעותם לי". בסופו של דבר הודו וברכו "הטוב והמטיב", כמ"ש יוסף "ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני א-להים לפניכם".

רמז לדבר. "כי חוק לישראל הוא, משפט לא-להי יעקב". מה שבעיני ישראל הוא חוק, הנהגה לא מובנת, הוא משפט, הליך מסודר ומתוכנן אצל א-להי יעקב. רצונך בהוכחה? "עדות ביהוסף שמו, בצאתו על ארץ מצרים", ראה מה אירע ליוסף במצרים.

על הגלות בישר הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים, אף שברית היא עניין של ידידות, אלא שכדי ליצור עם סגולה חייבים לעבור את כור ההיתוך של הגלות, וע"כ הברית כוללת את ההודעה על הירידה למצרים.

"כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח", לא רק המאריך אחר חצות, אלא המרחיב את היריעה ומספר גם על הירידה, וע"כ פותחים "מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו", כדי להודות על הגלות שזיככה אותנו.

בירושלמי שנינו שאנו משלמים ה' סלעים לפדיון בכור, כדי לכפר על מכירת בכורה של רחל בה' סלעים. והדבר תמוה, שא"כ, מדוע גם יוסף משלם, ולמי? ללוי שיזם את המכירה?! אלא שאנו מודים ללוי שמכר את יוסף, שללא המכירה לא היינו יורדים למצרים ולא היינו נעשים עם סגולה.

הגמ' בפסחים אומרת שהיו נושאים את השה על הכתף כמנהג סוחרים ישמעאלים. ומה לנו להזכיר סוחרים ישמעאלים בליל הסדר, אם לא להראות שאנו מודים לא רק על הגאולה, אלא גם על הגלות?

מפרשי הרמב"ם כתבו שאכילת הכרפס היא זכר לכתונת הפסים, שבסיבתה ירדו אבותינו למצרים. וטובלים במי מלח זכר ל"ויטבלו את הכתונת בדם". ורש"י כתב על כתונת הפסים - "כלי מילת כמו חור כרפס". וכל זה ללמדנו, מיד בתחילת הסדר, שהירידה למצרים מתוכננת בהשגחה א-להית, להעלותנו משם כממלכת כהנים. ואנו מודים לא רק על גאולת מצרים, "פסח ומצה", אלא גם על ה"מרור", על הגלות.

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion