שלשה כתרים הם

שלשה כתרים הם

הרב זכריה טובי
ראש הכולל

MS Word להורדת השיעור

במדרש נאמר (שמו"ר לד, ב):


אמר רשב"י: ג' כתרים הם – כתר מלכות, וכתר כהונה, וכתר תורה.


כתר מלכות – זה השלחן, דכתיב בו "זר זהב סביב".


כתר כהונה – זה המזבח, דכתיב בו "זר זהב סביב".


וכתר תורה – זה הארון, דכתיב בו "זר זהב [סביב]" ...


ומפני מה בכולן כתיב "ועשית לו" ובארון כתיב "ועשית עליו"? ללמדך שכתר תורה מעולה יותר מכולן -- זכה אדם לתורה כאילו זכה לכולן.


המדרש לומד מבניית המשכן את הנאמר במשנה: "ג' כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות" (אבות ד, יז), לפי שג' זרים היו על שלושת הכלים הללו, ובהם נאמר "ועשית לו/עליו זר זהב סביב".


בארון היו לוחות העדות המסמלות את התורה; השלחן מסמל את המלכות כשלחן מלכים; והמזבח מקום העבודה, ואף עליו כתר לרמז על הכהונה. "כתר" אינו רק ענין של יופי וכבוד, אלא סמל של סמכות כח ורוממות. על מנת להגיע לכתרים הנ"ל צריך לקנותם ע"י מעלות מיוחדות, וכך שנינו במשנה באבות פ"ו מ"ו:


גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות, שהמלכות נקנית בשלושים מעלות, והכהונה בעשרים וארבעה, והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים.


המהר"ל ב"דרך החיים" מגלה דבר נפלא, שהמעלות הכתובות במשנה תואמות את היקף הכלים שעליהם מונחים הזרים, המקבילים לג' הכתרים.



  • הארון היה אמתים וחצי אורכו ואמה וחצי רחבו. בכל אמתים וחצי חמשה עשר טפחים, ובכל אמה וחצי תשעה טפחים, כך שהיקף הארון עליו היה הזר (שהוא הכתר) – ארבעים ושמונה טפחים, כנגד מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם.

  • היקפו של השלחן היה אמה וחצי על אמה, שהוא שלושים טפחים – כנגד שלושים שבמלכות. (לפי המהר"ל נלקח בחשבון המדה הקטנה בהיקף שהיא הקומה על אף שהאורך היה אמתיים.)

  • מזבח הקטרת היה אמה על אמה, שהוא היקף של עשרים וארבעה טפחים – כנגד כ"ד מעלות שהכהונה נקנית בהם.



נמצא כאן התאמה נפלאה בין היקפי הזרים למעלות בהם זוכה כל אחד מן האישים לכתר המיוחד לו. אך נשים לב לדיוק נמרץ בדברי המשנה. במלכות וכהונה מוזכרים "מעלות", ואלו בתורה מ"ח "דברים". ההבדל בין כהונה ומלכות לתורה היא, את השנים הראשונים מקבלים בירושה, אך בתנאי שיהיו לו המעלות הדרושות לכך. משא"כ תורה לא מקבלים אלא קונים, וזה נקנה ע"י דברים שהם אינם מעלות כמו ענווה, יראת חטא, מיעוט שנה וכו'. דוקא ביטול המעלות הגשמיות מביאות את האדם לקנין תורה, והם מ"ח הדברים המוזכרים במשנה.


ואלו דברי הרמב"ם בהל' תלמוד תורה פ"ג ה"א:


כתר כהונה זכו בו אהרן ובניו אחריו עד סוף כל הדורות.


כתר מלוכה זכו בו דוד ובניו אחריו עד סוף כל הדורות.


כתר תורה עומד ומוכן בקרן זוית, כל הרוצה ליטול – יבוא ויטול.


מלכות וכהונה תלויים ביחוס המשפחתי, אך כתר תורה נחלת הכלל כולו – כל מי שלומד תורה זוכה לכתרה.


ולכן דייקה התורה וכתבה בכתר מלכות וכהונה "ועשית לו", ואילו בכתר תורה "ועשית עליו" – כי כתר מלכות וכהונה הוא תנאי ראשוני לקבלת המלכות והכהונה למי שראוי לכך. משא"כ כתר תורה זוכה האדם כתוצאה מלמודו ועלייתו בתורה, והכתר של תלמיד חכם הוא תוצאה של תורתו, ולכן נאמר "ועשית עליו". וזהו סיום דברי המדרש:


ללמדך שכתר תורה מעולה מכולם – זכה אדם לתורה כאלו זכה בכולם.

 

 

קוד השיעור: 2732

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת תרומה

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע
ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע
הרב ידידיה כהנא
הרב ידידיה כהנא
ע
הרב חיים יעקב גולדוויכט <br> מרן ראש הישיבה זצ
הרב חיים יעקב גולדוויכט
מרן ראש הישיבה זצ"ל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב חיים יעקב גולדוויכט <br> מרן ראש הישיבה זצ
הרב חיים יעקב גולדוויכט
מרן ראש הישיבה זצ"ל
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע