ישיבת כרם ביבנה

מבשרת ציון ומבשרת ירושלים

הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר

בתחילת הנבואה המפורסמת "נחמו נחמו עמי" מצינו שתי פניות של ה' לנביאיו, פניות הגוררות קריאה של הנביאים לגורם שלישי להכריז על נחמות ירושלים. הנבואה פותחת בפניית ה' לנביאים "נחמו נחמו עמי" (מ, א), ובהמשך "קול [אבע"ז: המבשרים] קורא במדבר פנו דרך ה'" (מ, ג). ושוב "קול [ה'] אומר קרא" (מ, ו)[1]. הנביא מגיב לקול זה בין השאר גם בפסוק שבו נדון הפעם "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים" (מ, ט).


מי היא "מבשרת ציון" ומי היא "מבשרת ירושלים"? האם ציון וירושלים הן המבשרות או המתבשרות. האם ציון היא ירושלים או ציון לעצמה וירושלים לעצמה? ואם כך הוא, מדוע מתבקשת 'מבשרת ציון' לעלות על הר גבוה, ואילו 'מבשרת ירושלים' נדרשת להרים בכוח קולה?


יונתן ובעקבותיו מפרשים אחרים מסבירים שהפניה בפסוק היא לנביאים אשר מצטווים לבשר לציון ולירושלים על גאולתם: "על טור רם סקו נבייא די מבשרין לציון"[2]. מדוע מכונים הנביאים בלשון נקבה "מבשרת" ולא 'מבשר' כמו בפסוק "רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב" (ישעיהו נב, ז)? אבן עזרא כתב: "הטעם על עדה ולא על נקבה ממש", ודבריו יובנו על פי ה"מצודת דוד" שהוסיף מילה בפירושו שהפנייה היא ל"עדת הנביאים", ועדה זו קרויה בפי הנביא "מבשרת ציון". ובדעת מקרא כתב: "אַת - האישה הממונה לבשר ליושבי ציון מי הבאים אליה...נקטה הנבואה לשון משל למלך בשר ודם השב אל ארצו בראש צבאו לאחר שניצח במלחמותיו והוא שולח לפניו מבשרות לבשר ולהודיע לבני עירו שהוא הולך ובא, והיו שולחים נשים לבשר מפני שהנשים אינן יוצאות לקרב ממש...ואולי משום שקולן של הנשים בדרך כלל רם יותר משל האנשים"[3].


רש"י הביא "רגלי מבשר...מבשר טוב" ומבאר, "זכו קל כזכר, לא זכו תש כנקבה ומאחר פעמיו עד הקץ". רש"י רומז לפסוק "ואם ככה את עושה לי" (במדבר יא, טו) ולדברי ספרי (אות צא) שהביא רש"י שם: "תשש כוחו של משה כנקבה כשהראהו הקב"ה הפורענות שהוא עתיד להביא עליהם" [ולכן דיבר משה אל השכינה בלשון נקבה][4]. הכינוי מבשרת ציון ומבשרת ירושלים בא לרמוז לרעיון הידוע שהגאולה ונסיבותיה תלויות בדרגת בני ישראל, "אני ה' בעתה אחישנה" (ישעיהו ס, כב), ולדרשת חז"ל "לא זכו - בעתה, זכו - אחישנה" (סנהדרין צח, ע"א)[5].


אולם חבל אחר של מפרשים מסביר שירושלים וציון הן עצמן המבשרות. כך כתב הרד"ק: "ולפי שירושלים היא עיקר ארץ ישראל וכן ציון כי שתיהן עיר אחת, לפיכך שם אותן בדברי הנבואה כאילו הן מבשרות שאר הערים". וכן כתב המלבי"ם: "מצייר כי ציון עצמה תהיה המבשרת וכן ירושלים". לפירוש זה מובן מאוד המשכו של הפסוק בו פונה הנביא לירושלים ולציון לבשר לשאר ערי יהודה ש"הנה א‑להיכם" [בא][6]. האמירה הזו היא פועל יוצא הכרחי מעצם העובדה שירושלים עצמה נגאלה.


ומכאן באים אנו להסביר את הפסוק על פי ההבדל שבין ציון לירושלים. המקור המפורסם לכל השמות הוא בחזון אחרית הימים של ישעיהו: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ג). וביאר המלבי"ם: "'כי מציון' - שם היה מושב הסנהדרין והכ"ג ומלכות בי"ד - 'תצא תורה' לכל העולם כמוש"כ כי יפלא ממך דבר למשפט וקמת ועלית. וזה היה רק בציון. 'ודבר ה' מירושלים' - הוא דבר הנביא שתצא מירושלים ששם היו הנביאים מתאספים שואבים רוח ה' בכל העיר כי הנביאים לא ישבו בלשכת הגזית".


וכך הסביר גם את הפסוק שלנו: "כי ציון שם היה מושב המלך והסנהדרין ומקום המקדש וירושלים, שם ישבו ההמון. ציון תבשר כי השיב שכינתו לציון והמלכות והכהונה, ולכן המליץ 'על הר גבוה עלי לך'" כי מדובר על דברים רמים ונישאים. "וירושלים תבשר קיבוץ גלויות ולכן המליץ בה 'הרימי בכוח קולך'. שישמעו נידחים ויתקבצו מארבע רוחות השמים". כאן פניה של הגאולה עממיים יותר, הם שייכים לכלל האומה מזה, אך אינם בולטים ומרוממים כמו חידוש המלוכה המקדש והכהונה מזה. לכן לא צריך לעלות על הר גבוה אבל צריך לשאת קול בכוח רב.


וכן כתב הרב קוק: "שתי המטרות המעטרות את כנסת ישראל הן ממלכת כוהנים וגוי קדוש. הצביון של הממלכה הובלט בציון...אמנם משכן הקודש הלא הוא ירושלים" (עולת ראי"ה ח"ב, עמ' פז). ובגוון אחר מובא בשמו ש"ציון מסמלת את המלכות בישראל, וירושלים את הקדושה בישראל"[7]. ועל כן מסביר הרב שמבשרת ציון השואפת להחזרת המלכות בישראל צריכה לעלות על הר גבוה ולא להסתפק בבקשת בית לאומי ככל הגויים, כי אין עם ישראל ככל הגויים[8]. בקשת הלאומיות שלנו אינה דומה לרצון כל העמים למדינה, אלא עניין קדוש הנוגע לכל העולם כולו[9], לעומת זאת מבשרת ירושלים המדברת על החזרת הקדושה לישראל כבר עומדת על הר גבוה ומדברת נכונה בשם ה', אבל כוחה חלש ולכן עליה להרים בכוח קולה ולדבר בנחרצות לכלל האומה והאומות. בין כך ובין כך מציון ומירושלים יצא קול רם ונישא לכל ערי יהודה "הנה א‑להיכם".



מתוך הספר עיוני הפטרה)





[1] הסברנו שהקול שבפסוק ג הוא קול הנביא, והקול בפסוק ו הוא קול ה', שני הפסוקים סובלים גם פירושים אחרים, ואכמ"ל.




[2] רש"י מצטט את התרגום כלשונו, ובמצודת דוד כתב: "הנביאים המבשרים את הגאולה לציון".




[3] ושם בהערות הביא מובאות נוספות על "מבשרות" שונות.




[4] ספר הזיכרון, פירוש על רש"י, מובא בספרו של הרב ח.ד. שוועל, פרוש רש"י לתורה, עמ' תלח, הערה 118. הפירוש בא לענות על השאלה כיצד למדו שתשש כוחו של משה כנקבה מהנאמר על ה' "ואם כך את עושה לי".




[5] ועיין מה שכתבתי בזה לאור עיקרון הנבואה הנזילה, בספרי יונה נבואה ותוכחה, עמ' 230 ואילך. שים לב להערתו של הרב דסלר המובאת שם בעמ' 195 ש"זכו" ו"לא זכו" תלויים בזיכוך ובטהרה של בנ"י, ואינם גזירת גורל עיוור מלמעלה.




[6] לפירוש הראשון המבשרות לציון ולירושלים היו אמורות לאמר שה' בא לירושלים עצמה ולא לשאר ערי יהודה.




[7] מובא ע"י הרב נריה, מועדי הראי"ה, עמ' תרב. וב"דגל ירושלים", מאמרי הראי"ה, עמ' 333.




[8] השווה יעקוב הרצוג, עם לבדד ישכון, עמ' 59: "הציונות הפוליטית גרסה שהמושג עם לבדד ישכון הוא מושג אנורמלי [=לא נורמלי] ובאמת הוא המושג הטבעי של בית ישראל".




[9] עיין הרב א"י הכהן קוק, אורות, למהלך האידאות בישראל, עמ' קב ואילך.



 

 

קוד השיעור: 4590

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע