א. שאלו את ר' פישל מסטריקוב מדוע הוא ממשיך לישב בסוכה גם כאשר יורדים גשמים, הרי מפורש בשו"ע שמי שפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט.
וענה להם: מוטב שאקרא הדיוט, ובלבד שאשב בסוכה.

ב. ובעל החידושי הרי"ם אמר על כך: נקרא הדיוט - יהודי פשוט וטוב, בלי שום התחכמויות.

ג. ואילו הקוצקאי אמר: יהודי היושב בסוכה ומצטער מגשמים - יהודי כזה באמת אינו ראוי לישב בסוכה.

ד. סיפרו לו על אדמו"ר מסוים שאומר על עצמו שרואה תמיד את האושפיזין, כשבאים אליו לסוכה.
אמר: אני אינני רואה אותם, אך אני מאמין למה שאמרו חז"ל שהם באים, ואמונה גדולה מראייה.

ה. ר' לוי יצחק היה מזמין לסוכתו אנשים פשוטים. שאלו אותו חסידיו לפשר הדבר.
ענה להם: לע"ל יזמינו את כל הצדיקים להכנס לסעודת עורו של לויתן, ואני אדחק ג"כ לשם.
אז ישאלו אותי מדוע יהודי פשוט כמוך נדחף בין צדיקים גדולי עולם.
ואז אענה להם: גם אני ארחתי בסוכתי אנשים פשוטים ולא התביישתי מהם.

ו. נתעוררה מחלוקת בין מהר"י סגל לגאוני דורו בדבר כשרות לולבים מורכבים.
המהר"י סגל שלח לרבנו פרץ שיתמוך בדעתו, וכך כתב לו:
רבים אומרים זנתה תמר,
ואני יחיד, מה אענה מה אומר?
עליך, פרץ, להפוך בזכותה,
אמך היא - לא תגלה ערוותה!

ז. בימים שהאתרוגים לא היו מצויים, היו ד' המינים עילה לגאוה.
ועל כך אמרו שהאתרוג אמר את הפסוק בתהילים "אל תבואני רגל גאוה" - ר"ת אתרוג.
ושאלו, אם כן, מה אומר הלולב?
והתשובה: את המשך המקרא "ויד רשע אל תנידני"

חג שמח!
ישיבת כרם ביבנה