גיבורים ביד חלשים?

גיבורים ביד חלשים?

הרב ישראל שטיינמץ


חיילינו היקרים.
כתב הרמב"ן[1]: "ידוע כי ישראל גיבורים ואנשי חיל למלחמה כי נמשלו לאריות ולזאב יטרף". במינוח 'גיבורים' אין הכוונה להיותנו 'כובשי יצר' מוצלחים או בעלי מידת האיפוק. מדובר במשמעות הפשוטה של גבורה – אומץ ותושייה במהלך קרב! לדעת הרמב"ן, תכונות אלו אפיינו את העם היהודי כבר מימי קדם. אחד המאורעות ההיסטוריים המוכיחים זאת הוא מרד החשמונאים. לא מעט 'שירי חנוכה' מדגישים את גבורתם של המכבים. אולם נראה כי חכמינו מנסחי 'על הניסים' לא היו שותפים להלך רוח זה שכן תיקנו לומר: "מסרת גיבורים ביד חלשים". האומנם היו המכבים חלשים!?
נדמה כי המינוח 'גיבורים', במקרה זה, מתייחס ליכולתם הצבאית העליונה של היוונים. המושג 'חלשים', בהתאמה, מתאר את דלות האמצעים שהיו בידי המכבים. אפשרות נוספת העלה בעל 'שיח יצחק'[2]. לדעתו אין מדובר בתיאור אובייקטיבי אלא במבט סובייקטיבי מתוך עיני החשמונאים. הם ראו עצמם
כחלשים ולא סמכו כלל על גבורתם. התבוננות בנאומי יהודה המכבי מחזקת דעה זו לפיה החשמונאים לא סמכו על יכולותיהם. כך לדוגמא מצוטט[3] יהודה בדברו אל חייליו לפני הקרב מול סירון שר צבא ארם: "ויגיע (סירון) עד מעלה בית חורון, ויצא יהודה לקראתו במתי מעט. וכראותם את המחנה הבא לקראתם אמרו ליהודה איך נוכל אנחנו המעטים להלחם עם ההמון החזק הזה ואנחנו עייפים לא אכלנו היום. ויאמר יהודה נקל כי יסוגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים. כי לא ברוב חיל ניצחון המלחמה ומן השמים הגבורה. הם באים אלינו ברב גאווה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו, ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו, והוא יגוף אותם לפנינו ואתם אל תיראו מפניהם".
הצהרתו של יהודה המכבי: "מן השמים הגבורה" היא גדלות שאין כדוגמתה. מדובר בלוחם שהשקיע מאמצים בגיבוש טקטיקות לחימה מול אויב בעל יתרון. לא זו בלבד אלא אף יוצא הוא לשדה הקרב ומוסר את נפשו בלחימה עיקשת. אחר כל זה נושאים מאמציו פרי והוא יוצא וידו על העליונה. טבעו של איש צבא, במצב זה, לטפוח לעצמו על השכם! אך לא כך נוהג מי שעל דגלו מתנוססות המלים: "מי כמוכה באלים י"[4].
חכמינו מצאו לנכון להכניס הצהרה זו בפי כל יהודי באמרו את ברכת על הניסים: "מודים אנחנו לך... על הניסים... ועל הגבורות... שעשית וכו'". אולם זאת יש לשאול: מדוע לא ראו לתקן ברכה זו גם על ניסי פסח? וכי קטנות התשועות שנעשו לאבותינו ביציאת מצרים מאלו שנעשו לחשמונאים!?
נדמה כי ברכת הודאה אינה 'אמירת תודה' במובנה הקלאסי. מהותה האמיתי הוא 'הודאה' במובן של 'וידוי' כדוגמת 'הודאת בעל דין'. איננו מודים לה' על הנצחון גרידא. אנו מודים שהנצחון מה'! משמעות זו אינה רלוונטית בניסי פסח. עשרת המכות וקריעת ים סוף מהווים הופעה מובהקת של הבורא. אין רבותא להודות בכך. נצחונות חנוכה ופורים, לעומת זאת, מאתגרים את יכולתו של האדם להכיר בבוראו ולפיכך הוכנסו לברכת 'מודים'.
כאמור, המכבים עמדו באתגר 'הכפול': הם לחמו בגבורה עילאית ועם זאת ראו עצמם כחלשים וייחסו נצחונם לקב"ה. זוהי לחימה יהודית! זאת ועוד נאום יהודה הנ"ל מלמדנו מבט נכון על מלחמות ישראל: "הם באים אלינו ברב גאווה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו, ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו". עם ישראל יוצא למלחמות על תורתו ואמונתו ואף על אלוקיו. כך אמרו במדרש[5]: "וברוב גאונך תהרוס קמיך - וכי יש קמים לפני מי שאמר והיה העולם? אלא מגיד הכתוב שכל מי שקם על ישראל כאלו קם על המקום".
זהו חלקכם חיילינו! גבורת המכבים אינה זכרון בלבד אלא גילוי על יכולתם הפנימית של לוחמי ישראל בכל הדורות, כמ"ש הרב קוק זצ"ל[6]:


"השחרור שזכינו לו על ידי ההתעוררות הקדושה של תחיית הרוח הלאומי
על ידי גבורי קנאת הקודש החשמונאים הכהנים הקדושים,
הניח את חותמו על מהלך הדורות לכל הזמנים".


(פורסם בזמורות 129 - כסלו תשע"ה)








[1] דברים ח, יח
[2] מובא בסידור הגר"א.
[3] חשמונאים א, ג
[4] כך מובא בדברי ר' יוסף כספי בפירושו אדני כסף על זכריה (י, ו).
[5] ספרי במדבר פד.
[6] מאמרי הראי"ה ח"א, עמ' קנ.




 

 

 

השיעור ניתן בכ"ג כסלו תשע"ה

קוד השיעור: 5955

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לחנוכה, פורסם בזמורות 129 (זמן חורף תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע
הרב יוסף אילוז
ע
ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע
הרב נחמן ארנרייך
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע