שאלות ותמיהות אלו שמעלים המלאכים, מעוררים ומעלים אצלנו תמיהות ושאלות. מדוע כל כך קשה למלאכים לקבל את הדבר הזה שהתורה תועבר לידי בשר ודם, והרי טענותיו של משה 'למצרים ירדתם, יצר הרע יש בכם' וכו' כמובא בגמרא – טענות נכוחות ונכונות, ומה ראו המלאכים להלין ולדרוש ישאירו את התורה אצלם?

ועוד יש לשאול, וכי למען האמת לא ידעו המלאכים שהתורה לא שייכת ולא מתאימה להם, וכי טענותיו של משה לא היו ברורות מאליהן?

המהר"ל בספרו תפארת ישראל (פרק כד) מבאר את העניין. הוא כותב, שמלאכי השרת הבינו שאם האדם יקבל את התורה ממילא השליטה על כל מערכות העולם תעבור לידיו, ודבר זה מאד הטריד והלחיץ אותם – וכי ילוד אשה שהיום כאן ומחר בקבר הוא זה שינהל את העולם?! והרי יכול הוא בלא לשים לב להחריב את העולם, וכיצד זה ניתן לו כזו אפשרות בידו!

ובאמת, מנין לנו שכח זה ניתן ביד העוסקים בתורה? דבר זה למדנו מכך ש'בצלם אלקים עשה את האדם', ומה הכוונה בזה, והלא אין לו גוף ואין לו דמות הגוף ומה הפירוש 'בצלם אלקים' – אלא דבר זה בא ללמדנו, שלאדם ניתנו יכולות אלוקיות לשנות ולשדד מערכות טבע על ידי שעשה את רצונו של הבורא ולומד את תורתו. ובמעמד הר סיני שבו דיבר עמהם ה' פנים בפנים, שמפגש זה נתן כוחות לאדם לשנות את מערכות הטבע ולשלוט עליהם, ודבר זה גרם למלאכי השרת להיבהל.

ועניין זה מבואר באריכות בספר נפש החיים (שער א) בצורה נפלאה: "השם "אלוקים" פירושו, שהוא יתברך בעל הכוחות כולם. כן בדמיון זה כביכול ברא הוא את האדם והשליטו על העולם, ומסרו בידו שיהיה הוא המנהיג אותו על פי פרטי תנועותיו, מעשיו, דיבוריו ומחשבותיו - הן לטוב והן להפך ח"ו. כי במעשיו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כוח בעולם ומוסיף אור וקדושה, כמו שכתוב: "ואשים דברי בפיך ליטוע שמיים וליסוד ארץ", וכמאמרם אל תקרי בנייך אלא בונייך כי הם מסדרים את העולם כבונה המסדר בניינו, ובהיפוך ח"ו ע"י מעשיו ומחשבותיו ודיבוריו הלא טובים הוא מהרס כמה כוחות ועולמות, שנאמר: "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו". וזאת תורת כל איש מישראל אל יאמר בליבו "מה אני ומה כוחי לפעול במעשיי השפלים שום עניין בעולם", ידע ויבין ויקבע במחשבתו שכל פרטי מעשיו דיבוריו ומחשבותיו לא נאבדים, והם המקיימים והנותנים כוח לעולם".

ועל פי זה כתב בהמשך דבריו הקדושים: "וזה שאמר דוד המלך עליו השלום 'השם צלך על יד ימינך'. היינו כמו שנטיית הצל של איזה דבר הוא מכוון רק לפי תנועותיו של אותו הדבר להנוטה, כן בדמיון זה כביכול הוא יתברך שמו מתחבר לנטות ה עולמות כפי תנועות ונטיית מעשה האדם למטה".

כתוב בזוהר הקדוש, שהקדוש ברוך הוא איסתכל באורייתא וברא עלמא. היינו שהעולם נברא על פי התורה, והתורה היא המפתח להפעלתו והנהגתו של העולם. ומעתה, כאשר זכה האדם וניתנה בידו התורה, הרי המפתח נמצא בידו.

ומעתה, מובן היטב מדוע התנגדו המלאכים לתת את התורה לעם ישראל, כיון שחששו מדבר זה מאד, כמו שביארנו למעלה.

אלא שאם אלו הם פני הדברים, יש להבין כיצד משה רבינו מרגיע ומיישב את תמיהתם, הלא צודקים הם בחששם שמא יקלקל האדם את העולם?

הביאור הוא, שמשה רבינו רוצה להבהיר למלאכים ש"כל הנברא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (ישעיה מג, ז), היינו שכל מטרת הבריאה היא להרבות כבוד שמים בעולם, ומטרה זו יכולה להיות מושגת רק אם אדם בעל בחירה הוא זה שמצווה לקיים את מצוות התורה, ועל ידי שבוחר בטוב ועושה את רצון השם – הרי הוא מכבדו ובזה מושגת תכלית העולם. ועל כן אמר להם משה למלאכי השרת, אע"פ שיש סיכון מסוים בנתינת אחריות כה גדולה על כתפיו של האדם, מ"מ תכלית הבריאה יכולה להיות מושגת רק בדרך זו, ואם נצליח להשיג כך את מטרת הבריאה ולהביא לידי כבוד ה' – אשרינו. לכן, מיד הודו לו המלאכים, כיון שהסכימו והבינו שהצדק עִמו.

(פורסם בזמורות 134 - סיון תשע"ה)