ישיבת כרם ביבנה

הנס הצבאי

הרב משה גולדשטיין


ימי חנוכה קרבים וכולנו חוגגים את נס פך השמן ונס ניצחון מעטים מול רבים. ואנו רוצים להבין: מילא, נס פך השמן הוא נס ברור. אבל נס הניצחון אינו ברור. מה היה הנס כאן? האם ירדו אבנים מהשמים והיכו את היוונים? האם פתחה האדמה את פיה ובלעה את היוונים?


הרי את כל האירועים ניתן להסביר בנימוקים טקטיים או אסטרטגיים, והיכן הנס?


ניקח כדוגמא את קרב אמאוס המפורסם בו הערימו המכבים על היוונים וחמקו מסביב לחיילים שאינם מתמצאים בשטח. הגיעו למחנה יוון שהיה דל בחיילים והעלו אותו באש. החיילים שהגיעו אח"כ מותשים ועייפים נבהלו למראה האש ולמראה המכבים שהיכו אותם שוק על ירך. הרי גם כאן ניתן להסביר שהמכבים ניצלו את יתרונם בהתמצאות בשטח וטקטיקה נכונה של הטעיה והתקפת פתע. היכן הנס כאן?


ניתן להסביר עפ"י יסוד מפורסם של הרמב"ן: נס נסתר. זהו יסוד השזור במספר מקומות רב בדברי הרמב"ן (מהם: בראשית יא, כח. בראשית יז, א. בראשית לה, יג. שמות יג, טז. הקדמה לספר איוב. הקדמה לספר קהלת. דרשת תורת ה' תמימה ועוד מקומות רבים).


מהו נס נסתר? ישנם רבים, גם משלומי אמוני ישראל, המסבירים שהכוונה שכל דבר שאנו מכנים אותו טבע הינו נס נסתר. (ואף מפליגים בדרשה, על כך שכל רגע מחיינו הוא בעצם נס אחד ארוך). כראיה על כך מצטטים דברי הרמב"ן בשמות יג, טז: "שאין לאדם חלק בתורת משה עד שנאמין שכל דברינו ומקרינו שכלם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם בין ברבים ובין ביחיד".


ועל כך קשה: אם כך, מה משמעות המילה "נס"? הרי נס הוא תופעה שמעבר לסדר הדברים הרגיל, ואם גם הרגיל הוא נס, מדוע קרא לזה הרמב"ן "נס נסתר" ולא קרא לזה טבע? לשם מה צריך להמציא מושג חדש כשיש מושג אחר המובן לכולנו?  יתירה מזו, ידועה שיטת הרמב"ן (פירוש לאיוב לו, ז) שה' משגיח על האדם כפי הקפדת האדם על המצוות. והרחוק מהאל במחשבתו ובמעשיו יהיה משולח ונעזב למקרים. ואם נסביר שאין מקרה, ואין טבע, אלא הכל נס, והכל מושגח באופן גלוי או נסתר, נמצאו דברי הרמב"ן סותרים זה את זה.


ונראה, שההגדרה הנכונה ל"נס נסתר" היא כפי שהגדירה הרב שעוועל (המהדיר לספרי הרמב"ן) בבראשית עמ' עג' בהערה: "נס שאדם יכול להכחיש ולומר שהיה בטבע העולם".[1] היינו שדברים מופלאים קורים בעולם לעמ"י, ויש אפשרות להסביר שהדבר קרה עפ"י הטבע, אבל האפשרות האמִתית היא שהדבר קרה בגלל  מצווה או עבירה שעשה אותה האדם. והמבין מהו נס נסתר מאמין בחשיבותה של התפילה היכולה לשנות את הטבע ומאמין בייעודי התורה בעניין שכר ועונש. וכדברי הרמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה: "ובאלו אין שינוי מפורסם לרבים כי הם ניסים נסתרים, ולא ידע אדם כי הצלת פלוני מחולי הייתה מפני צדקה שעשה, ומיתת פלוני הבריא הייתה מפני אכילת חֵלֶב אלא שהכל היה בשווה... אבל כבר נתברר כי הניסים המפורסמים מורים על החידוש ועל הידיעה שיש לו לקב"ה בפרטי העולם ועל ההשגחה, והניסים הנסתרים לדעת כל מאמין בעונש העבירות ובשכר המצוות, ולדעת כל מתפלל וכל נושא עיניו לשמים".


כלומר, יש אדם גוסס שניצל והבריא, ניתן לתלות זאת ברפואה המתקדמת וברופאים המנוסים, וניתן לתלות זאת בתפילות ובמעשיו הטובים של אותו אדם. זהו הנקרא נס נסתר. שכן יש כאן יציאה מגדר הטבע, כי אדם גוסס בטיבעו למות.


וזהו היסוד: אם אפשר להסביר את הנס עפ"י הטבע זהו נס נסתר ואם א"א להסביר עפ"י הטבע זהו נס מפורסם.[2]  [3]


וכ"כ רבינו בחיי (שמות פרק ל)[4] :


וידוע שהנסים כלם נחלקים לשני חלקים: יש נסים מפורסמים ויש נסים נסתרים, המפורסמים הם אותות והמופתים הגדולים אשר נעשו לעיני העמים כאותות של מצרים בעשר מכות ובקריעת ים סוף, וירידת המן והשלו, והוצאת המים מן הצור, המשנים טבעו ומנהגו של עולם, הנסתרים הם המעשים והמקרים שאירעו לאבות אברהם יצחק ויעקב, כמלחמת אברהם עם המלכים ההם ונצוחו והתגברותו עליהם כי אף על פי שנראה כדרך מנהגו של עולם הכל היה נס נסתר, וכן תוספת ימי הצדיקים וקצור ימי הרשעים הכל נס נסתר, ועל זה אמר שלמה: "יראת ה' תוסיף ימים".


נדגים הסבר זה בשתי דוגמאות: א. הרמב"ן כותב בבראשית יא, כח שבארץ כשדים נעשה נס לאברהם וניצל ממות ואיננו יודעים כיצד היה: "או נס נסתר, שנתן בלב המלך להצילו ושלא ימיתנו והוציא אותו מבית הסוהר שילך לנפשו. או נס מפורסם שהשליכו לכבשן האש וניצל". גם כאן מוכח שנס נסתר איננו טבע, כי עפ"י הטבע היה אברהם צריך למות. אלא שנעשתה תפנית בעלילה ואברהם ניצל, ניתן לתלות את ההצלה בטוב ליבו של נמרוד, וניתן לתלות בצדקתו של אברהם שזכה להשגחה צמודה מאת ה'.


ב. בראשית יז, א מסביר הרמב"ן את ההבדל בין שם המיוחד שאִתו נעשים ניסים מפורסמים לבין שם "אל שדי" שאִתו נעשים ניסים נסתרים: "וטעם להזכיר עתה זה השם, כי בו יעשו הנסים הנסתרים לצדיקים, להציל ממות נפשם, ולחיותם ברעב, ולפדותם במלחמה מיד חרב, ככל הנסים הנעשים לאברהם ולאבות, וככל הבאים בתורה בפרשת אם בחקותי ובפרשת והיה כי תבא בברכות ובקללות שכולם נסים הם.  כי אין מן הטבע שיבואו הגשמים בעתם בעבדנו הא-להים, ולא שיהיו השמים כברזל כאשר נזרע בשנה השביעית, וכן כל היעודים שבתורה. אבל כולם נסים ובכולם תתנצח מערכת המזלות, אלא  שאין בהם שנוי ממנהגו של עולם כנסים הנעשים על ידי משה רבינו בעשר המכות ובקריעת הים והמן והבאר וזולתם, שהם מופתים משנים הטבע בפרסום, והם שיעשו בשם המיוחד אשר הגיד לו".


מצד הטבע אמור לרדת גשם בחורף, אלא שמסביר הרמב"ן שאצל ישראל הדבר תלוי בשמירת מצוות, ואם ישמרו מצוות יהיה גשם. וזהו נס נסתר, כי ניתן לומר שירד גשם בגלל שבדיוק אז עלו אדים מהים ונוצרו עננים וכו' וניתן להסביר שבדיוק אז שמרו ישראל מצוות. ולכן זהו נס נסתר.


ולדעתי, כעת ניתן להבין גמרא תמוהה בב"מ קו ע"א, שם הגמ' עוסקת בחיוב ברועה צאן שפשע ועזב את הצאן והגיע זאב וטרף אותם. וחיובו בתשלום תלוי באומדן מה היה קורה אילו היה שם: אם היה יכול להציל- חייב. ואם לאו – פטור. ושואלת הגמ': מדוע פטור, אולי היה זוכה והיה נעשה לו נס! ומשיבה: אם הוא מצפה לנס, נס יכול להתרחש גם כשלא נמצא שם כלל, והעיזים ינצחו את הזאבים, כמו שקרה לר' חנינא בן דוסא.ושואלת הגמ': "ונימא ליה: נהי דלניסא רבה לא הוה חזינא, לניסא זוטא חזינא! – קשיא". ותמוה: מה הכוונה ניסא רבה וניסא זוטא? וניתן להסביר שיש הבדל בין נס מפורסם שלא מצפים שיקרה לאדם, לבין נס נסתר שייתכן ויקרה.


גם בחנוכה היו שני ניסים: נס מפורסם - פך השמן. ונס נסתר – הניצחון במלחמה. ואכן, כמו כל נס נסתר ניתן להסביר את הניצחון עפ"י הטבע, אלא שהנס המפורסם מגלה לנו שהניצחון במלחמה הוא נס נסתר.[5]


(פורסם באשכולות 358 - וישב חנוכה תשע"ו)






[1] הגדרה זו לקוחה מ'מאור ושמש', מובא בהערת שעוועל לבראשית יז, א.


ובעצם, לפי הגדרה זו יש הבחנה בין 3 מושגים שונים: נס גלוי. טבע. נס נסתר. ובהגדרה שאותה שללנו יש רק 2 מושגים: נס גלוי. נס נסתר שהוא נקרא גם טבע.




[2] וכל הדוגמאות שהרמב"ן נוקט שייכות לקטגוריה זו. ואם כדברי הסוברים שגם הטבע הוא נס, מדוע הרמב"ן לא מציין בשום דוגמא שגם לנשום זה נס? מדוע כל הדוגמאות ללא יוצא מן הכלל, הם רק על דברים היוצאים מגדר הטבע הרגיל?




[3] ויש נפק"מ להגדרה של נס נסתר לענין ברכה על נס, וכפי שכותב הלבוש אורח חיים סימן ריח.


יש אומרים שאין מברכין על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם שזה נקרא נס נגלה, אבל נס נסתר שהוא נעשה כפי מנהג העולם ותולדותיו כגון שבאו עליו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצל וכיוצא בזה אינו חייב לברך, שאין זה נס נגלה ושמא דרך מקרה היה, ויש חולקין כי ודאי הכל הוא דרך השגחה ונס גמור הוא, וכיון שיש מחלוקת בדבר טוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות:




[4] שכידוע שאב רעיונות רבים מהרמב"ן.




[5] וכדברי הרמב"ן בשמות יג, טז "ומן הניסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה"




 

 

 

השיעור ניתן בכ"ב כסלו תשע"ו

קוד השיעור: 6756

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לחנוכה (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
ר' אמיתי חוברה
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב יונה מצגר שליט"א
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K