הטעיה במחיר טיפול רפואי

הטעיה במחיר טיפול רפואי

הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה

*השאלה


ראובן היה אמור לעבור טיפול רפואי, ולאחר התייעצות עם רופא מומחה הובהר לו שיצטרך לעבור ניתוח מסובך. ראובן נזכר שיש לו ביטוח רפואי ובדק את האפשרות לעבור ניתוח ברפואה פרטית, שעולה הרבה יותר. הוא בדק עם סוכן הביטוח שלו שהיה גם קרוב משפחתו, ושאלו אם הביטוח מכסה את המקרה הזה, והסוכן אמר לו שאכן הביטוח משתתף בהוצאות, ויש השתתפות עצמית של 10,000 ש"ח מתוך 25 אלף ש"ח שעולה הניתוח ברפואה פרטית. ראובן התרצה והסכים לעבור הניתוח ברפואה פרטית.


הניתוח עבר בהצלחה, אך התברר שהביטוח לא כיסה את המקרה של ראובן, וראובן קיבל חשבונית על סך 25 אלף שקלים. ראובן תבע את סוכן הביטוח וזה האחרון השיב לו שאכן רימה אותו, כיוון שידע שהוא קמצן ולא ילך לרפואה פרטית אם ישמע את המחיר, ומאחר שדאג לבריאותו – כי ידע שזה ניתוח מסובך – נאלץ לשקר כדי שילך לרפואה הפרטית ולא יחסוך בהוצאות.


יש לדון, אם ראובן יכול לתבוע את סוכן הביטוח בהוצאותיו המיותרות.


נזק בדיבור


ראשית יש להקדים, שמצאנו מקרים שאדם מתחייב על נזק שנוצר ע"י דיבורו ולא רק על נזק שעושה בידיו. והיכן מצאנו זאת?


הגמרא בב"ק (צט ע"ב) אומרת שאם לווה רצה להחזיר למלווה את כספו והמלווה רצה לפני כן לבדוק עם שולחני שהמעות אינן מזויפות. הלך המלווה לשולחני שאישר לו שהן אינן מזויפות והתברר אח"כ שטעה - הדין הוא שאם השולחני הוא אומן בקי, פטור, אם עוד לא קיבל תשלום, ויסוד הפטור הוא מדין אונס, ואם אינו בקי - הדין הוא שחייב. עוד מספרת הגמרא שם, שר"ל שאל את רבי אליעזר אם המטבעות מזויפים, וענה לא שאינם מזויפים. אמר לו ר"ל שהוא סומך עליו לקבל את המטבעות. והסבירה הגמרא שאם רבי אליעזר יטעה הוא יתחייב ע"פ יסוד החיוב של דינא דגרמי – שפירושו שאם רק בגלל שסמך עליו לקח המטבעות ישנו חיוב מדין גרימת נזק.


וסיכם השו"ע להלכה את הדינים בהלכות אומנים (שו, ו), שאם האומן קיבל שכר על מלאכתו – אע"פ שהוא בקי צריך לשלם אם טעה, ואם הוא עובד בחינם – פטור, והוא שיהיה בקי שלא צריך להתלמד – שמוגדר כאנוס. ואם לא בקיא – שיש לו עוד להתלמד, צריך לשלם גם כשעבד בחינם, וזה בתנאי שיאמר מבקש חוות הדעת לנותן חוות הדעת שעליו הוא סומך, כלומר שמוכן לקבל אחריות על הצעתו, או שהסיטואציה מראה שלא התכוון השואל ללכת למישהו אחר.


א"כ ראינו שמי שאינו בקיא מתחייב בדיבורו בלבד, במידה ושואל העצה סומך עליו. והוא הדין לכאורה למקרה שלנו, כיוון שסוכן הביטוח נתן עצה שאינה הוגנת יתחייב בדיבורו.


שיטת המרדכי


אבל לכאורה ניתן לפטור את סוכן הביטוח.


מובא בגמרא (בבא בתרא ל ע"ב): ראובן ראה את שמעון יושב בקרקע שלו. שמעון טען שקנה את הקרקע מלוי וישב בה כבר שלש שנים (חז"ל תיקנו שאדם אינו צריך להציג שטר אם ישב בקרקע ג' שנים ולא מחו בו, משום שאין אדם שומר על שטרו יותר מג' שנים), וענה לו ראובן שלוי הוא גזלן וממילא החזקה אינה טובה. השיב לו שמעון שיש לו עדים שבזמן הקנייה שאל את ראובן אם לקנות את הקרקע והמליץ לו לקנות, משמע שגילה דעתו שאין הקרקע שלו. וענה לו ראובן: נכון, באמת אמרתי לך לקנות את הקרקע מלוי הגזלן, אבל לא בגלל שאין הקרקע שלי אלא להיפך - כי יותר נח היה לי לגבות ממך מאשר לגבות מהגזלן שהוא גברא אלמא. ואמרה הגמרא שטענתו מתקבלת וצריך להשיב הקונה לבעלים המקורי את הקרקע וללכת לתבוע את כספו מן הגזלן.


ושאל על כך המרדכי, מדוע שמעון צריך לחזר אחר כספו מן העבריין, ואינו רשאי לתבוע את ראובן, הרי הוא גרם לו נזק ישיר בדיבורו שאמר לו ללכת לקנות הקרקע, ולעיל בגמ' ב"ק לגבי הראה מעות לשולחני קיי"ל כר"מ שיש חיוב על דינא דגרמי?


ותירץ המרדכי, שיש חילוק בין המקרים: במקרה של השולחני - ברגע שהשולחני אמר שהמעות אינן מזויפות - המלווה חייב לקבל את הכסף מן הלווה, ואינו יכול להגיד לו שיחכה עד שימצאו מישהו אחר לבדוק את הכסף, ולכן במקרה כזה השולחני חייב. אבל כאשר יעץ לו לקנות את הקרקע - הוא אינו מחויב לקנות את הקרקע ע"פ חוות הדעת הזו, ולכן ראובן שנתן את העצה פטור מתשלומין לשמעון.


ולפ"ז יוצא שבמקרה שלנו יש מקום לפטור את סוכן הביטוח, משום שהמבוטח לא היה חייב לשמוע לעצתו וללכת לטיפול רפואי פרטי.


סמיכות דעת על היועץ


אבל יש לדחות ראיה זאת, משום שמצאנו (כפי שיובא להלן) שגם במקום שיש אופציה לשואל להחליט החלטה אחרת – עדיין יש אחריות לנותן העצה כאשר נראה בעליל שההחלטה מתבצעת בעקבות דבריו וברור לכל שסומכים עליו. הקריטריון היחיד שיש לבחון כאן - האם סמך על נותן העצה או לא. ולפי זה כוונת המרדכי בחילוקו היא כך: הטעם שהשולחני חייב, מפני שברגע שאין למלווה ברירה אלא לקבל את עצת השולחני - גילה דעתו שהוא סומך עליו (סימן ולא סיבה), ואילו במקרה של הקרקע אין הוכחה שסמך עליו לקנות ולא ישאל אדם אחר, ולכן פטור.


והוכחה לכך שחייב גם כשאין מחויבות לקבל עצה, אם ברור שסמך על נותן העצה, ע"פ הרמ"א בהלכות ערב (קכט, ב) שכתב שאם ראובן מבקש הלוואה משמעון, ושמעון בירר עם לוי אם אפשר לסמוך על ראובן שיחזיר, ולוי אישר זאת, ואח"כ התברר שאין לראובן מה להחזיר - לוי חייב גם אם לא היה ערב, משום שראובן סמך על דעתו.


והביא הש"ך (שם, ס"ק ז) את מקור דברי הרמ"א בתשובת מהרי"ו (סימן פ), שם מוכח שמיירי שסמך על לוי להלוות לו וגם לוי יודע שסמך עליו, וזה מש"כ  הרמ"א ששני הצדדים יודעים שע"פ עצת לוי תהיה הלוואה. ודומה הדבר למה שכתב השו"ע לעיל (סימן שו) שהתנאי לחייב ע"פ דיבור הוא ששני הצדדים יודעים שלא ילך השואל לאדם אחר, אלא הכל ייקבע ע"פ נותן העצה.


הש"ך חזר על יסוד זה בס"ק יב, שאף לדעת המרדכי שראינו לעיל, החיוב לא נובע מכך שחייב לפעול ע"פ מה שאמר השולחני אלא החיוב נובע מכך שסמך עליו, וכפי שנתבאר. ולכן ראינו לעיל בגמרא בב"ק (צט ע"ב) שר"ל אמר לרבי אליעזר "חזי דעלך קא סמיכנא" - שזה התנאי להתחייב בדיבור.


מקרה נוסף מובא בהגהת הרמ"א בהלכות דיינים (יד, ה), שאם התובע אמר לנתבע שרוצה שהדין שלהם יהיה בבי"ד פלוני וסיכמו על תאריך, ובאותו יום שסיכמו הנתבע לא הגיע - הנתבע חייב לפצות את התובע על פי דיבורו, שסמך עליו להגיע לביה"ד והפסיד בגללו יום עבודה והוצאות הגעה.


האם כוונתו להרוויח


ישנה נקודה נוספת בהקשר לגרימת נזק בדיבור. הרמב"ם כתב בהלכות זכיה ומתנה (ו, כד) שאם אדם התחתן והוציא הוצאות על חתונה והכלה לא הגיע לחתונה - הכלה מתחייבת לשלם על הוצאותיו, כי ע"פ דיבורה שסמך עליה הוציא הוצאות על החתונה.


הראב"ד הקשה על דברי הרמב"ם, וטען שפטורה, משום שהמקרה דומה לקונה זרעוני גינה שלא צימחו, שהמוכר צריך לשלם רק על הזרעים ולא על כל ההוצאות הנוספות שהוציא הקונה בהצמחת הגרעינים [המקור בגמ' (בבא בתרא צב ע"א) ונפסק בשו"ע (רלב סעיף כ)], והוא הדין בחתונה, שאין חיוב על גרימה של נזק.


ובכסף משנה כתב שיש לתרץ את הרמב"ם ולחלק בין המקרים: בזרעים - אדם רוצה להרוויח, ואילו בחתונה - אין לאדם מטרה להרוויח אלא להוציא הוצאות חתונה כמו שנוהגים.


ומה הנפק"מ אם כוונתו להרוויח או לא?


ביאר הגאון רבי עקיבא איגר בתשובה (סי' קלד), שכאשר אדם משקיע כדי להרוויח – אין ודאות שירוויח, כי אולי הזרעים לא היו צומחים מסיבות נוספות, ולמרות שזה לא שכיח, כדי לחייב אדם בגרימת נזק צריך נזק ודאי. אבל כשהכלה לא באה - הנזק ודאי, ולכן קיים חיוב על גרימת נזק.


ולפי מה שנתבאר עד כה, לכאורה במקרה שלנו יצטרך סוכן הביטוח לשלם, כי גרם נזק וודאי.


הגדרת "נזק"


אבל יש לדחות כל זאת ונראה שהוא לא יצטרך לשלם, משום שבפועל לא נגרם לחולה שום נזק, שהרי קיבל תמורה ממונית למה שהוציא (ניתוח ברפואה פרטית), ו"נזק" מוגדר דווקא כשנגרם הפסד ממוני – שממונו נחסר ללא תמורה למוצר.


למשל, בשו"ת זקן אהרן (קי, י) הביא את הסיפור הבא: מעשה בשני שותפים שהיה להם עסק לניסור עצים, והיה סוחר שמספק להם עצים. יום אחד פנה אליהם הסוחר וסיפר להם שהמציאו מכונות המנסרות לבד, והמליץ להם לקנות מכונה במקום לנסר ביד. השותפים חששו שהמכונה יקרה מידי עבורם, אבל הוא הרגיע אותם שיספק להם יותר עצים וכך הם יצליחו לעמוד בזה. הם השתכנעו לקנות, ואחר שהגיעה המכונה הסוחר לא הגיע עם העצים המובטחים. הם שאלוהו היכן הוא ואמר להם שהוא כבר קנה מכונה בעצמו ולכן לא צריך אותם יותר. הלכו השותפים ותבעוהו בביה"ד שגרם להם הוצאה מיותרת לקנות מכונה, ופסק להם ביה"ד שהסוחר פטור לחלוטין, משום שכפי שלא גרם להם כל נזק - אלא הם שילמו על מוצר וקיבלו את תמורתו המלאה. אמנם ברור שהמעשה אינו ראוי מוסרית, אבל מבחינה משפטית לא ניתן לחייב במקרה כזה.


למעשה


מאחר שהטיפול שקיבל החולה היה שווה את הסכום ששילם, סוכן הביטוח לא גרם נזק לחולה והדין הוא שפטור מתשלום.



(פורסם באשכולות 465 # קרח תשע"ח)





* השיעור נכתב ע"י אחד התלמידים, ע"פ הבנתו ובאחריותו.



 

 

השיעור ניתן בב' תמוז תשע"ח

קוד השיעור: 8290

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמרים בדיני ממונות (זמן קיץ תשעח)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
ע
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
ע
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
E
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
ע
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
ע
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
ע
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
ע
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב דוד קב
הרב דוד קב
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע