יסודות הלוח העברי על קצה המזלג

נערך ע"י: אהוד בר-סיני    barsinai@012.net.il 

לוח השנה העברי משלב חשבון תנועת השמש והירח לקיים את הכתוב:"החדש הזה לכם ראש חדשים" (שמ' יב') וגם "שמור את חדש האביב ועשית פסח" (דב' טז'), כלומר, החודש ירחי והשנה שימשית

היום מתחלק ל-24 חלקים שווים של 24 שעות (ומתחיל בשעה 6 בערב)

השעה מתחלקת ל-1080 חלקים (כלומר חלק שוה שלוש ושליש שניה.)

המולד הוא הרגע שבו הירח נמצא בין הארץ לשמש, ניתן לראות הירח החדש כ-15שעות אחרי המולד

החודש הוא משך הזמן ביו מולד למולד (29.53059 ימים) בממוצע (מדוייק עד כדי חצי שניה לחישוב האסטרונומי!!!)

שנה כסדרה מתחלקת לשנים עשר חודשי לבנה של 29 או 30 יום לסרוגין: ניסן(30), אייר(29), סיון(30), תמוז(29), אב(30), אלול(29),תשרי(30), מרחשון(29), כסלו(30), טבת(29),שבט(30), אדר(29)    סך הכל 354 ימים (שנת לבנה של 12 חדשי לבנה בממוצע קצרה בכ- 11 ימים משנת החמה)

שנה חסרה נקראת שנה שבה מרחשון(29), כסלו(29) סך הכל 353 ימים 

שנה מלאה נקראת שנה שבה מרחשון(30), כסלו(30) סך הכל 355 ימים

שנת חמה הוא משך הזמן שהארץ מקיף את השמש הקפה אחת של כ- 365 ימים לכן אנו מעברים (מוסיפים אדר ראשון של 30 יום אחרי חודש שבט) לשבע שנים במחזור של 19 שנה.

השנים המעוברות במחזור הן 3,6,8,11,14,17,19 (גו"ח אדז"ט)

כדי לדעת מספר השנה והמחזור מחלקים את מספר השנה ב 19 המנה היא המחזור והשארית מציינת מספר השנה במחזור לדוגמא שנת ה'תשסג ( היא השנה השישית במחזור 304 ולכן היא שנה מעוברת)

השנים נמנות בלוח העברי לבריאת העולם ה'תשסג = 5763

חישוב זמן המולד של חודש מסויים מבוסס על מספר המולדות שעברו מאז בריאת העולם.

בארבעה מקרים מיוחדים דוחים את קביעת ראש השנה אחרי חישוב המולד המדוייק אלו הן ארבע הדחיות

המפורסמת מבין הדחיות לא אד"ו ראש מחייבת לדחות את ראש השנה ביום אחד באם לפי החשבון הוא יוצא בימים א' או ד' או ו' בשבוע (ולכן לא בד"ו פסח)

מאחר ומספר בימים בין פורים וסוכות קבוע לעולם נוצר קשר בין הימים בשבוע בהם חלים החגים (חוק אתב"ש בפסח ):

א-ת  ביום בשבוע בו חל א בפסח יחול תשעה באב  /  ב-ש  ביום בשבוע בו חל ב בפסח יחול שבועות

ג-ר  ביום בשבוע בו חל ג בפסח יחול ראש השנה / ד-ק  ביום בשבוע בו חל ד בפסח יחול קקריאת התורה (בחו"ל)

ה-צ  ביום בשבוע בו חל ה בפסח יחול צום הכפורים / ו-פ  ביום בשבוע בו חל ו בפסח יחול פורים (שלפניו)

ז-ע  ביום בשבוע בו חל ז בפסח יחול עצמאות

נהגים לציין את סימן קביעת השנה ע"י שלוש אותיות אות ראשונה  מציינת היום בשבוע בו חל ראש השנה, אות שניה מציינת שנה חסרה, כסדרה או מלאה ואות שלישית מציינת היום בשבוע בו יחול הפסח.

בלוח העברי 14 "סוגי שנים" (המספר בסוגריים מציין בקרוב אחוז שכיחות השנה):

שנים מעוברות(38): בחה(6), בשז(5),גכז(5),החא(4), השג(7),זחג(6),זשג(5).

שנים פשוטות(62): בחג(6),בשה(12),גכה(6),הכז(18),השא(3)זחא(4),זשג(13).

סימני הקביעות חוזרים (כמעט מחזוריות שלמה) כל 247 שנים (רמ"ז שנים נקרא גם עיגול דרבי נחשון: טור או"ח, תכ"ח)