מה בין קידוש החודש לקידוש לבנה ?   שי ואלטר, מנהל המכון ללימודי קידוש החודש ע"י ישיבת כרם ביבנה   פרשת החודש פותחת במצות קידוש החודש, היא המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כעם. לכל מי שנזדמן אי פעם ללמוד את המשנה בפרקים א-ב במסכת ראש השנה, מוכרת השיטה שבה קבעו את החודשים בימי קדם: עדים שצפו בירח החדש הלכו לבית הדין להעיד, בית הדין בדק אותם, והיה אם נמצאה עדותם נכונה – קידש בית הדין את החודש, ואף דאג להודיע על כך לכלל ישראל (ע"י השאת משואות, ולאחר מיכן ע"י שליחים). לאחר שבטל בית הדין עברו להשתמש בלוח שנה המבוסס על שיטה חשבונית הקרויה "חשבון המולדות", והיא שיטת קביעת החודשים הנהוגה עד היום. (על הנסיבות למעבר זה עיין במאמר "מן הראיה לקביעה" שבאתר) פעם בחודש יוצאים לברך את ברכת הלבנה, הקרויה בפוסקים האשכנזים "קידוש לבנה". מובן שלא הרי קידוש החודש כקידוש לבנה. קידוש החודש מצריך בית דין סמוך, ואילו קידוש לבנה אינה אלא ברכה כשאר ברכות הראייה – כגון על ברק ורעם הרים וימים וכל הברכות שנמנו בשו"ע סימנים רכו-רכט ומקורם בפרק "הרואה" במסכת ברכות. אולם בכל זאת האם יש קשר בין קידוש החודש לקידוש לבנה ? ראשית, נשים לב לנוסח הברכה. ברכת הלבנה נוסחה: מחדש חודשים, ואילו בתפילת מוסף של ראש חודש אנו מברכים "מקדש ישראל וראשי חודשים". בכל נוסח ברכת הלבנה שבח ותפארת לקב"ה על יצירת המאורות. ובתפילת ראש חודש מקדש ישראל וראשי חודשים, וכפי הגמרא הידועה במסכת ביצה: מקדש השבת וישראל והזמנים – קודם השבת שקדושתה "מקדשא וקיימא" מימי בראשית (ביצה יז ע"א), ואח"כ מקדש ישראל שהם מקדשים את הזמנים. ננסה כיוון אחר: היום נוהגים לברך ברכת הלבנה אחר ג' ימים שאז נהנים מאורה (האשכנזים ותימנים נוסח בלדי ע"פ משנה ברורה סימן תכו שנהנים מאורה, "שושנת המלך" על ספר "שתילי זיתים" סימן תכו),  אחר ז' ימים לפי הנסתר (ספרדים וחסידים לפי שו"ע סימן תכו סעיף ד' ע"פ ר"י גיקטליא). ברם לפי הרמב"ם משמע שמברך כאן במקור נוסף:   הרואה את הלבנה היאך צריך לברך בזמן שהיו ישראל מקדשין את החודש ? יש מן רבנן אמרין: "ברוך מחדש חודשים", ויש מהם אומרים: "ברוך מקדש חודשים" ויש מהם אומרים: "מקדש ישראל" שאם אין ישראל מקדשים אותו אין אותו קידוש כלום (שמות רבה פרשה טו).   מדרש זה צריך ביאור: מלבד הפרט ההיסטורי המעניין שמדרש זה נדרש לאחר שבטל קידוש החודש על-פי ראיית הלבנה, הרי שיש כאן שאלה פרשנית: מה משמעות "בזמן שהיו ישראל מקדשין את החודש" ? הרי ברכת הלבנה היא הלכה למעשה גם בימינו, אחר שבטל קידוש החודש. ואולי יש לפרש שבזמן קידוש החודש הייתה מחלוקת על נוסח הברכה, שכן ראיית הירח אין מטרתה רק לצורך שבח לה', אלא גם לצורך מצוות קידוש החודש, ובכך חלקו האם יש לתת שבח על עצם החידוש, או להעדיף את החלק היישומי של חידוש הירח - מצוות קידוש החודש שנמסרה לעם ישראל. בפעם הראשונה שרואה את הלבנה: "הרואה לבנה בחדושה מברך וכו'" (רמב"ם הלכות ברכות פ"י הט"ז). לפי הרמב"ם אין צורך להמתין כדי שאפשר יהיה להנות מאורה. לפי הרמב"ם עולה שאותם עדים שצפו בירח החדש והזדרזו ללכת לבית הדין עשו זאת לא לפני שגם ברכו על עצם חידוש הלבנה. נתבונן נקווה, שבעז"ה בקרוב יתווסף שוב החלק היישומי של ראיית הירח לצורך מצוות קידוש החודש.