|
|
|
|
מן הראייה אל הקביעה תיאור
הלכתי והיסטורי של המעבר מקידוש החודש ע"פ
הראייה ללוח העברי ר'
שי ואלטר - המכון
ללימודי קידוש החודש ועיבור השנה שע"י
ישיבת כרם ביבנה א.
קידוש החודש על פי ראיית הירח ב.
ההחלטה אם לקבוע את החודש חסר או מעובר ג.
הלוח העברי בימינו ד.
שיטת רס"ג - הלוח הנוכחי הלכה למשה מסיני,
ואין צורך בעדים ה.
שיטת רה"ג - שתי תקופות: הראשונה קידשו ע"פ
הראיה, והשניה ע"פ החשבון ו.
שיטת הרמב"ם - הלכה למשה מסיני שבזמן שיש
סנהדרין מקדשים על הראייה, וכשאין סנהדרין -
הלוח בתוקף, הסמכות בימינו בידי כלל ישראל ז.
שיטת הרמב"ן - הלוח הנוכחי הוא תקנה של
הלל השני עד ביאת הגואל. תוקפו מכח הלל שקידש
חודשים ועיבר שנים למפרע. ח.
שיטת התשב"ץ -- רעיון הלוח (ע"פ המולד)
מסיני, פרטי החשבון ותוקפו מתקנת הלל ט.
שיטת היסוד עולם-- החשבון התקבל בזמן ר' הלל,
והונהג בסוף ימי התלמוד י.
טבלה מסכמת לשיטות בנושא הלוח יא.
הרקע ההיסטורי יב.
טבלת המאורעות ההיסטורים מתחילת המאה
רביעית עד סוף המאה חמישית למניין הנוצרים א.
קידוש החודש על פי ראיית הירח מהתיאור
במשנה מסכת ראש השנה ומהתלמודים עולה כי
בזמן התנאים והאמוראים קדשו את החודש על פי
ראיית הירח החדש. קביעת המועדות באותה תקופה
הייתה ע"י תהליך שנקרא בשם "קידוש החודש."
בתהליך זה היו כמה שלבים: 1.
ראיית הירח החדש: עדים ראו את הירח החדש
בתחילת החודש. 2.
הגעת העדים לבית הדין: העדים יצאו לדרכם אל
בית הדין. מספר הלכות במשנה נקבעו לגבי העדים. 3.
חקירת העדים: לאחר הגעת העדים לבית הדין הם
נחקרו ע"י הדיינים. הדיינים התכוננו לקראת
ביאת העדים ע"י ביצוע חשבונות שמטרתם
לבדוק את אמינות העדים. 4.
קידוש החודש: לאחר שנמצאה עדות העדים מכוונת
קבלו בית הדין את עדותם, ואז בוצע מעשה קידוש
החודש. ראש בית דין אמר את המילה: "מקודש,"
ואחריו חזרו כל העם על המילה פעמים: "מקודש
מקודש." בחודשים שבהם עובר החודש -- לא בוצע
מעשה של קידוש החודש, אלא עיבור החודש פורסם
על-ידי סעודה שנערכה לפני עלות השחר של יום
ראש החודש. 5.
הודעת קידוש החודש: הודעת קידוש החודש לגולה
נעשתה בתחילה ע"י השאת משואות בראשי ההרים,
כאשר השרשרת מתחילה מהר הזיתים עד שהיא
מגיעה אל הגולה. לאחר שהשומרונים הכותים
הפריעו לשרשרת המשואות, שונתה דרך ההודעה על
קידוש החודש ונעשתה באמצעות שליחים שהגיעו
לגולה. ב.
ההחלטה אם לקבוע את החודש חסר או מעובר אם
חישב בי"ד ומצא שראית הירח אפשרית בליל 30
בחודש, דהיינו בערב שאחרי יום כ"ט (כי ראית
הירח הראשונה היא תמיד בכיוון מערב, לפנות
ערב, במשך השעה הראשונה אחר השקיעה) היה בי"ד
מצפה לעדים במשך כל יום ] .30קבלת העדים נעשית
רק ביום, מפני שאין דנים בלילה.[ אם נתקבלה
העדות, היו מקדשים את יום 30 והופכים אותו
ליום הראשון של החודש הבא. בארבעה מקרים היה
ראש-החודש נדחה ליום 31 (ואז, למעשה, החודש
הקודם הפך למעובר): 1.
אם הראות לא הייתה אפשרית ביום 30 כלל (ע"פ
החישוב), ואז אם באו עדים - הם משקרים. 2.
אם לא הגיעו עדים. 3.
אם הגיעו עדים, ונפסלה עדותם. 4.
אם הגיעו עדים כשרים, אך בי"ד, משום מה, לא
הספיק לקדש את החודש ביום 30. נוסף
על כללים אלו, הייתה רשות ביד בי"ד לקבוע
חודשים ללא התחשבות בראיית העדים. ג.
הלוח העברי בימינו בימינו,
קביעת המועדות לא נעשית לפי התהליך של קידוש
החודש על פי ראיית הירח החדש, אלא על-פי חשבון.
כללי החשבון מפורסמים בספרי ההלכה, וכך כל
אחד יכול לחשב את קביעות השנים למאות שנים
מראש. השימוש בלוח העברי הנוכחי לעומת תהליך
קידוש החודש המוזכר במשנה ובגמרא מעורר
שאלות הלכתיות והיסטוריות: 1.
מדוע אין משתמשים היום בקידוש החודש על פי
הראייה ? 2.
מתי הפסיקו לקדש את החודש ע"פ הראייה
ועברו להשתמש בלוח הנוכחי? 3.
מה המקור לשימוש בלוח הנוכחי ? 4.
מי הסמכות ההלכתית הנותנת את התוקף ללוח
הנוכחי ? 5.
עד מתי נשתמש בלוח הנוכחי, והאם נשוב לקדש על
פי הראייה בעתיד ? שאלות
אלו מתחדדות נוכח העובדה שאין מקור מפורש
בגמרא ובמדרש המתאר את החלטת המעבר מקידוש
החודש על פי הראייה ללוח הנוכחי. ישנם אמנם
מספר מקורות שבהם נזכר כדרך אגב שבני הגולה
כבר יודעים את קביעות החודש, כלומר הלוח כבר
נוהג הלכה למעשה:
תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין פרק ג הלכה
ט:
ר' יוסי מישלח כתיב להון, אף על פי שכתבו
לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג
אבותיכם נוחי נפש.
תלמוד בבלי, מסכת ביצה (ד:):
"והשתא דידעינן בקביעא דירחא מאי טעמא
עבדינן תרי יומי? משום דשלחו
מתם, הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם זמנין
דגזרו המלכות גזרה ואתי לאקלקולי." אולם
מקור מפורש על החלטה לעבור מקידוש החודש
ללוח - אין. ד.
שיטת רס"ג - הלוח הנוכחי הלכה למשה מסיני,
ואין צורך בעדים הראשון
שנדרש לשאלות אלו במלוא חריפותן הוא רב
סעדיה גאון בויכוחיו עם הקראים. רס"ג השיב
תשובה מפתיעה לפיה הלוח העברי הנוכחי היה
מאז ומתמיד, ואף בימי המשנה והגמרא השתמשו
בלוח הנוכחי. התהליך לפי רס"ג היה הפוך --
מאז ימי משה רבינו ועד זמן אנטיגנוס איש סוכו
היו משתמשים בחשבונות הלוח שלנו שנמסרו
מסיני ללא צורך בעדות עדים על הירח החדש.
כשקמו כתות הצדוקים והבייתוסים שניסו לערער
על סמכות חז"ל, היה צורך להוכיח שחשבונות הלוח
העברי מתאימים למציאות האסטרונומית והונהג
קידוש החודש ע"י עדים. לאחר העלמות הכתות
האלו בוטל הנוהג לקבל עדים מפני שהיה מיותר,
ולמעשה שבנו לשיטה המקורית שאיננה מצריכה
בעצם עדים. שיטתו
של רס"ג הותקפה קשות ע"י גדולי ישראל: רב
האי גאון, ראב"ע, הרמב"ם, ור' יצחק
הישראלי מחבר "יסוד עולם." משני סוגים
היו הטיעונים שהועלו כנגד
רס"ג. האחד, מסוגיות המשנה והגמרא עולה
שכללי הלוח הנוכחי לא נהגו. למשל, מוזכרים
מקרים שראש השנה חל בימים ראשון רביעי ושישי,
בניגוד ללוח הנוכחי. השני, קיים הבדל
אסטרונומי ברור בין לוח המבוסס על ראיית
הירח החדש, לבין לוחנו הנוכחי, ולכן לא יכולה
להיות כל התאמה ביניהם. גם
הקראים יריבי רס"ג הכירו את נקודות התורפה
בשיטת רס"ג. ואכן גדולי ישראל מיאנו לקבל
את העובדה שרס"ג אכן התכוון ברצינות
לדבריו. רב האי גאון בתשובה כותב שרב סעדיה
ביקש קנה לדחות בו אפיקורוס (הכוונה לקראים),
וכן כותב הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת ראש
השנה פרק ב'. ה.
שיטת רה"ג - שתי תקופות: הראשונה קידשו ע"פ
הראיה, והשניה ע"פ החשבון ואמנם
רב האי גאון כותב שבתחילה היו מקדשים את
החודש לפי הראייה. אמנם גם הלוח הנוכחי שלנו
נמסר למשה מסיני, אולם בית הדין לא היה חייב
להשתמש בלוח, אלא יכל לקדש את החודש לפי
הראייה. בשלב מסויים פסק הנוהג לקדש את החודש
על הראייה, והונהג להשתמש בלוח הנוכחי בלבד.
רב האי גאון גם נוקב מתי עברו להשתמש בלוח
הנוכחי: הדבר היה בשנת תר"ע למניין שטרות (מניין
שנהג בארצות שהיו תחת שלטון בית סלווקוס
והתחיל בשנת 311 לפני ספירת הנוצרים), היינו
שנת ד'קי"ט לבריאת עולם 4119 - (359/358 לספירת
הנוצרים). האדם שהנהיג את המעבר ללוח הנוכחי
היה הנשיא הלל השני, מצאצאי צאצאיו של הלל
הזקן. לפי
רב האי גאון לא ניתן לחזור היום לקדש את
החודש ע"פ ראיית הירח, מפני שהדבר מצריך
דיינים סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו,
ומאז ימי הלל השני כבר פסקה שלשלת הסמיכה.
ואכן הגמרא במסכת נדרים (עח.) מציינת במפורש
שצריך שהדיין יהיה מומחה, "מועדי ה' צריכין
קידוש ב"ד, שבת בראשית אין צריכה קידוש ב"ד.
מועדי ה' צריכין מומחה, ואין פרשת נדרים
צריכין מומחה." הלוח
הנוכחי ותוקפו אם כן נמסר למשה מסיני, אולם
השאלה מיהי הסמכות הקובעת את המועדים בימינו,
נשארת עדיין פתוחה. ו.
שיטת הרמב"ם
- הלכה למשה מסיני שבזמן שיש סנהדרין
מקדשים על הראייה, וכשאין סנהדרין - הלוח
בתוקף, הסמכות בימינו בידי כלל ישראל. הרמב"ם
נדרש לשאלת המעבר והסמכות בשני מקומות, בספר
המצוות מצות עשה קנ"ג ובמשנה תורה הלכות
קידוש החודש. תורף דבריו של הרמב"ם הוא
שהלכה למשה מסיני מגדירה שבזמן שאין סנהדרין
קובעים לפי הלוח הנוכחי, וקידוש החודש על
הראיה רק בזמן שיש סנהדרין. וז"ל (הל' קידוש
החודש ה:ב-ג):
ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא שבזמן שיש
סנהדרין קובעין על פי הראייה, ובזמן שאין שם
סנהדרין קובעין על חשבון זה שאנו מחשבין בו
היום ואין נזקקין לראייה.
ומאימתי התחילו כל ישראל לחשב בחשבון זה?
מסוף חכמי תלמוד בעת שחרבה ארץ ישראל ולא
נשאר שם בית דין קבוע, אבל בימי חכמי משנה וכן
בימי חכמי תלמוד עד ימי אביי ורבא על קביעת
ארץ ישראל היו סומכין.
ספר המצות להרמב"ם - מצות עשה - מצוה
קנג:
ולכן בטלה הראיה אצלנו היום להעדר בית
דין הגדול כמו שבטל הקרבת הקרבנות להעדר
המקדש. תמוה
הוא שהרמב"ם אינו מזכיר את הלל השני כדמות
שהנהיגה את השימוש בלוח הנוכחי. בכל אופן
הדורות מתאימים היטב שכן רבא נפטר בשנת ד'קי"ב
(253 לספה"נ) בערך בימי הלל השני. הקושי
הגדול ביותר לשיטת הרמב"ם (שכבר התעורר בו
הרמב"ן, כפי שנכתוב לקמן) הוא שלשיטתו בית
הדין הארץ ישראלי הוא היחיד בעולם המוסמך
לקבוע את מועדי השנה. ואם ח"ו יעדרו יהודים
מא"י אין למועדות כל תוקף, כלומר אין לוח
יהודי כלל וכלל! וכבר ציינו לעיל שמועדי ה'
צריכים קידוש בית דין של סמוכים, והרי כל בתי
הדין היום בא"י אינם בתי דין של סמוכין? התירוץ
שכוונו אליו יחד גם המהר"י בירב בקונטרס
הסמיכה, וגם בעל ה"משך חכמה" בפירושו
לתורה בפרשת בא, הוא, שלמרות שאין ב"ד של
סמוכים בפועל בא"י, הרי שהרמב"ם הולך
לפי שיטתו בכמה מקומות שאם רצו כל החכמים
הדרים בא"י לחדש את הסמיכה, הם יכולים לקבל
החלטה משותפת לסמוך חכמים, ובעצם לחדש את
הסמיכה. כלומר, יש כח פוטנציאלי של חכמי
ישראל לחדש את הסמיכה, ומכח זה אף ניתן לקבוע
את המועדות בימינו! לדברי הרמב"ם נמצאה
עדות בכתבי הגניזה במכתב שכתב חכם ארץ
ישראלי בתקופת הגאונים בשם ר' אביתר, המספר
על קידוש השנה וחידוש הגאונות והסמיכה בחיפה. ז.
שיטת הרמב"ן - הלוח הנוכחי הוא תקנה של הלל
השני עד ביאת הגואל. תוקפו מכח הלל שקידש
חודשים ועיבר שנים למפרע שיטת
הרמב"ן מובאת בהשגותיו על אותה מצווה עשה
קנ"ג בספר המצוות של הרמב"ם. הרמב"ן
מעלה סדרה של טיעונים כנגד דברי הרמב"ם
ובראשם הטענה שאין היום בי"ד של סמוכים
בארץ ישראל - ממילא לא ניתן לקדש בימינו את
החודש. לכן נזקק הרמב"ן לטענה שתוקף
הלוח שלנו לא יכול לנבוע מחכמי ישראל
שבימינו אלא מדור שבו היו חכמים סמוכים.
ואמנם כאן מזכיר גם הרמב"ן
בדומה לרה"ג את
המסורת שהלל השני הוא מנהיג הלוח שלנו:
והנה היום נעדר הבי"ד הזה מכל ישראל.
אבל מרפא הקושי הגדול הזה הוא שרבי
הלל הנשיא בנו של רבי יהודה הנשיא, שתקן
חשבון העיבור, הוא קידוש חדשים ועבור שנים
הראויים להתעבר לפי מנינו עד שיבוא אליהו ז"ל
ונחזור ע"פ הראייה בי"ד הגדול והקדוש
אמן במהרה בימינו יהיה. שהוא עליו השלום ראה
שיתבטלו המועדות מפני הפסד הסמיכה כמו
שנתבטלו דיני קנסות וכל דבר שצריך מומחין
ועמד ותקן החשבון וקדש ועבר בו חדשים ושנים
עד שיבנה בית המקדש. ולפיכך
היא שבטלה הראייה אצלנו לפי שאין לנו בי"ד
הראויין לקבל העדות ולקדש על פיהם. אולם,
הבדל גדול בין הרמב"ן לרב האי גאון. בעוד
שלפי רב האי גאון הלוח הנוכחי
הוא הלכה למשה מסיני, פעולתו של ר' הלל
הצטמצמה לה נ ה ג ת הלוח הנוכחי במקום הקידוש
ע"פ הראייה. כלומר הלוח הנוכחי כבר היה
מקובל בעם ישראל מסיני, אלא שהייתה רשות לב"ד
להשתמש בלוח על-פי הראייה. אולם לפי הרמב"ן
הלל ת י ק ן את הלוח הנוכחי, היינו בתקנה, ואלו
לא היה הלל מזדרז לתקן את הלוח לפני שבטלו הסמוכים
הרי "שהמסילה הייתה נגמרת לרכבת, והרכבת
הייתה יורדת מהפסים." ולפי
הרמב"ן נשאלת השאלה מדוע היה צורך ב ת ק נ ה
אם הלוח הנוכחי היה מסור מסיני, ואם הייתה
מסורה הלכה למשה מסיני שבזמן שאין סנהדרין
קובעים לפי הלוח הנוכחי? התשובה היא שהרמב"ן
כלל לא קיבל את דברי הרמב"ם שהלוח הנוכחי
והשימוש בו הוא הלכה למשה מסיני! והסיבה לכך
היא שהלכה למשה מסיני זו לא נזכרה בכל הש"ס!
הרמב"ן כתב שהלוח כולו הוא תקנה של ר' הלל.
וזאת נגד רס"ג, רה"ג, ורמב"ם שכתבו
בפירוש שהלוח הלכה למשה מסיני. כן כתב
שבעצם ר' הלל שהיה סמוך צפה שהסמיכה תבטל
ולכן קדש מראש את כל החודשים עד הגאולה
העתידה! בשיטת
הרמב"ן שהלוח הוא ת ק נ ת הלל ולא ה נ ה ג ת
הלל אחזו ראשונים רבים: הרז"ה בעל המאור,
הר"ן, הריטב"א, בעל ספר החינוך, ור' יצחק
הישראלי בעל יסוד עולם. בשיטה זו מומחשת מאוד
סכנת התבטלות הלוח (מה שלא קיים בשיטות
הקודמות), ואכן האוחזים בשיטה מציינים כמה
סיבות לסכנת התבטלות הלוח: 1.
העדים לא מצויים להעיד, והשלוחים לא מצויים
להודיע מפני שיבוש דרכים. 2.
כדי שלא יעשו ישראל אגודות אגודות 3.
בגלל חשש התבטלות הסמיכה הגישה
לפיה הלוח הוא ת ק נ ה גם מעלה את השאלה עד מתי
הלוח בתוקף: 1.
עד ביאת אליהו (רמב"ן, תשב"ץ) 2.
עד ביאת "מורה צדק" (יסוד עולם) 3.
עד ביאת המשיח (ר"ן, יוחסין) 4.
עד שתחזור עטרה ליושנה (רא"ה) 5.
עד שנשוב למקומנו הראשון (רא"ש) ובמחלוקת
על הסמיכה בין המהר"י בי רב לרלב"ח
מתעוררות שאלות הלוח במלוא עוצמתן. ח.
שיטת התשב"ץ -- רעיון הלוח (ע"פ המולד)
מסיני, פרטי החשבון ותוקפו מתקנת הלל בין
גישת הרמב"ם לרמב"ן מצוייה בתווך שיטת
התשב"ץ. התשב"ץ מסכים עם היסוד המובא
בדברי רס"ג, רה"ג, ורמב"ם כי יש הלכה
למשה מסיני שבזמן שאין סמוכים צריך לקבוע את
החודש לא על ראיית הירח אלא על המולד. הבחנה
זו בין "המולד" (זמן קיבוץ הממוצע בין
השמש והירח) ל"ראייה" התרחקות מספקת של
הירח מהשמש עד הראותו לראשונה במערב היא
העומדת בבסיס שיטתו של התשב"ץ שקיבל חלקית
את הגישה שהלוח הוא הלכה למשה מסיני. לא הלוח
עצמו ולא תוקפו הם הלכה למשה מסיני, אלא
הרעיון העומד בבסיס הלוח שלא יום הראייה (המאוחר
בדרך כלל ביום יומיים או שלשה מיום המולד)
הוא היום הקובע אלא יום המולד. אלא שפרטי
החשבון שבלוח ת ק נ ם הלל, ועוד מסכים התשב"ץ
עם הרמב"ן דווקא שרק כח של בי"ד סמוך
יכול לקדש את החודשים, לכן מכריע התשב"ץ
בפרט הסמכות כרמב"ן:
על כן שאנו אומרים ביום פלוני יהיה ראש
חודש, לא על פי קביעותינו הוא, אלא על פי
קיבועו של ר' הלל שהיה נשיא מבית דוד ויכול
לקבוע חודשים מזמנו עד זמן המשיח שיגלה
במהרה בימינו. ט.
שיטת היסוד עולם-- החשבון התקבל בזמן ר' הלל,
והונהג בסוף ימי התלמוד הרב
כשר כותב בתורה שלמה כרך י"ג (כרך סוד
העיבור) עמ'88 שמצא
שיטה בר"ח על פסחים נח: שהחשבון הונהג רק
אחרי סתימת התלמוד. וז"ל הר"ח, "מכאן
תשובה לאומרים כי בימי החכמים חל פסח בבד"ו,
וכי אחרי סתימת התלמוד תקנו לא בבד"ו פסח".
הר"ח עצמו חלק על שיטה זו וסובר שהלוח
וכלליו הלכה למשה מסיני, אלא שמר"ח משמע
שהייתה שיטה כזאת. ביסוד עולם לר' יצחק
הישראלי מובאת גם כן שיטה כזו, אלא שלכאורה
יש בדבריו סתירות. (ראה "תורה שלמה" כרך
י"ג עמ'63 מה שכתב
שם הרב כשר בזה ובעוד כמה מקומות בספרו.) י.
טבלה מסכמת לשיטות בנושא הלוח מקור
הלוח חשבונות הלוח סמכות תקופה רס"ג
סיני סיני סיני סיני רה"ג
סיני סיני ר' הלל רמב"ם
סיני סיני בני א"י אביי ורבא רמב"ן
ר' הלל ר' הלל ר' הלל ר' הלל תשב"ץ
סיני ר' הלל ר' הלל אביי ורבא, ר' הלל תקן:
ר' הלל יסוד
עולם ר' הלל ר' הלל ר' הלל התפשט : סוף ימי
התלמוד יא.
הרקע ההיסטורי מכתבי
ההיסטוריה אנו אמנם יודעים שהמאה הרביעית בה
חי ר' הלל השני הייתה תקופה הרת גורל לעם
היהודי. באגרת רב שרירא גאון מובא במפורש
שהיו גזרות שמד על עם ישראל:
ובתר הכין רבה ורב יוסף בבבל ורבנן דהוו
סלקין ונחתין ...
ובתר הכין אביי ורבא ונפיש שמאדא בארץ
ישראל ואתמעט הוראה תמן טובא ונחית
מאן דהוה התם מן בבלאי כגון רבין ורב
דימי וכולהון נחותי דנחיתו להכא. אביי
ורבא נחשבים לדור הרביעי באמוראי בבל. באותה
תקופה חי גם ר' יוסה או ר' יוסי מהדור הרביעי
לאמוראי ארץ ישראל, ואותו הזכרנו לעיל
בירושלמי עירובין כמי שצוה להמשיך לשמור שני
ימים טובים של גלויות לאחר שליחת "סדרי
מועדות." זה גם היה זמנו של ר' הלל השני
הנשיא מצאצאי הלל הזקן. התשב"ץ מונה אותו
עשירי להלל הזקן, אך ר' יצחק אייזיק הלוי מגיע
למסקנה שהוא דור 13 להלל. מה
היה הגורם לשמדות שהיו באותו זמן בא"י? לפי
המתואר בכתבי ההיסטוריה, הייתה תקופת שפל
שאין כמוה מעליית הקיסר קונסטנטינוס שקבל
עליו את הנצרות, שהייתה קודם דת שנואה ברומי
והפכה לדת שלטת. (ראה טבלה) בכך התגשמו דבריו
של ר' יצחק (סנהדרין צז.) שרומא האלילית תהפך -
כולה - לנוצרית! "דאמר רבי יצחק אין בן דוד
בא עד שתתהפך כל המלכות למינות אמר רבא מאי
קרא כולו הפך לבן טהור הוא." רמז
לכך שהנצרות רדפה את היהדות וניסתה לבטל את
הלוח ע"י שמדות ניתן למצוא במסכת סנהדרין
יב. שהיה צריך להצפין את הודעת עיבור השנה:
והא שלחו ליה לרבא זוג בא מרקת ותפשו נשר
ובידם דברים הנעשה בלוז, ומאי ניהו? תכלת.
בזכות הרחמים ובזכותם יצאו בשלום ועמוסי
יריכי נחשון בקשו לקבוע נציב אחד ולא הניחן
אדומי הלז אבל בעלי אסופות נאספו וקבעו לו
נציב אחד בירח שמת בו אהרן הכהן. פירוש:
זוג תלמידי חכמים, בא מרקת=טבריה, ותפשו נשר=השלטון
הרומי (כמהר"ץ חיות ולא כרש"י, ועיין עוד
במהר"ץ חיות) וכן היה בידם תכלת שהיתה
נעשית בלוז. ב"ה הם הצליחו להיחלץ, ועמוסי
ירכי נחשון=בית הנשיא שהיה משבט יהודה, בקש
לעבר את השנה (להוסיף נציב=חודש) אבל האדומי=מלכות
אדום, רומא לא הניחה להם, ולכן נאספו בעלי סופות=תלמידי חכמים, ועברו את השנה
בחודש אב (שבו מת אהרן הכהן). מאורע
נוסף הוא גזרה על ביטול יום הכיפורים. (ראה
חולין קא:) בעקבות מאורעות אלו ככל הנראה שלח
ר' הונא בר אבין מא"י לרבא כלל עיבור, כיון
שבני א"י לא יכלו לטפל בעיבור השנה (ר"ה
כא.):
שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא: כד חזית
דמשכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא
שתא ולא תחוש לה, דכתיב, "שמור את חדש האביב"-
- שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן. כשתראה
שנמשכת תקופת טבת עד ט"ז בניסן - עבר את
השנה ולא תחשוש. מספרי
ההיסטוריה אנו יודעים שראשית המאה ה4 - למנין
הנוצרים היתה תקופה קשה לעם ישראל. (ראה טבלה)
הקיסר קונסטנטינוס הכיר בנצרות, ובנו
קונסטנטיוס היה נוצרי אדוק ורודף יהודים.
עוד בימי קונסטנטינוס התאספו בעיר ניקיאה
כמרים של הכנסיה, ויסדו לוח משנה מיוחד
לנוצרים, ובימי בנו שהכביד את עולו על
היהודים פרץ בשנת 351 מרד נגד המושל בא"י
באותה תקופה, גלוס. ייתכן שבשנה זו שלח רב
הונא בר אבין את הלוח לרבא שנפטר שנה אחת מאוחר
יותר (352).7 שנים
מאוחר יותר, בשנת 359 הנהיג הנשיא ר' הלל השני
את הלוח הנוכחי. זמן
התבטלות הסמיכה לוטה בערפל. בכל אופן, בשנת 429
ביטלו הנוצרים את משרת הנשיאות. (ראה טבלה) יב.
טבלת המאורעות ההיסטורים מתחילת המאה
רביעית עד סוף המאה חמישית למניין
הנוצרים השנה
המאורע 305
קונסטנטינוס נהיה קיסר רומאי 313
צו מילאנו, הנצרות נהיית דת מוכרת במדינה 321
יום ראשון נהיה יום מנוחה רשמי בקיסרות פטירת
רב יוסף מפומבדיתא (דור 3) , אביי (דור 4) נהיה
ראש ישיבת 323
פומבדיתא 324
קונטנטינוס מנצח את לוקינוס והופך להיות
קיסר יחיד 325
אסיפת ראשי הנוצרים בניקיאה, הנוצרים
מייסדים לוח משלהם 337
מות קונסטנטינוס, שלטון בנו קונסטנטיוס,
מדיניות נוצרית אנטי יהודית 338
פטירת אביי, רבא (דור 4) ראש ישיבת פומבדיתא 351
מרד בגלוס הממונה על המזרח, אורסקינוס מדכא
את המרד פטירת
רבא, רב פפא (דור 5) ר"י סורא, רב נחמן בר
יצחק (דור 5) ר"י 352
פומבדיתא 354
גלוס מוצא להורג 356
פטירת רב נחמן בר יצחק מפומבדיתא, רב זביד (דור
5) ר"י פומבדיתא 359
שנת יסוד הלוח לפי רב האי גאון ע"י הנשיא ר'
הלל השני 361
מות קונסטנטיוס, היורש יוליאנוס בעל מדיניות
אנטי נוצרית, ותומך ביהודים נסיון
לחידוש בניין בית המקדש נכשל, יולינוס נהרג
בקיץ, היורש יוביאנוס 363
נוצרי כקודמיו 371
פטירת רב פפא בסורא, רב אשי (דור 6) ראש ישיבת
סורא 385
פטירת רב זביד מפומבדיתא, רב דימי מן נהרדעא (דור
6) ר"י פומבדיתא 398
הקיסרים מחייבים את היהודים לפנות לערכאות 404
הותר לנשיא לגבות את המיסים 408
קם תאודיסיוס השני - מחוקק חוקים אנטי יהודים
רבים 414
פטירת רב כהנא 415
תיאודיסיוס מבטל את המינוי הרשמי של הנשיא 425
פטירת רבן גמליאל השישי ללא יורשים 427
פטירת רב אשי (דור 6) 429
ביטול מוסד הנשיאות 432
פטירת רב יימר (דור 6) 455
פטירת רב נחמן בר רב הונא, מר בר אשי(דור 7) ר"י
סורא 468
פטירת מר בר רב אשי (דור 7) 474
פטירת רבה תוספאה, רבינא השני (דור 8) ר"י
סורא 500
פטירת רבינא השני, חיתום התלמוד הבבלי, תחילת
תקופת רבנן סבוראי
|