Tshuva and Geula

תשובה וגאולה

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה

MS Word להורדת השיעור

במסכת סנהדרין (צז:) נחלקו התנאים, אם התשובה של עם ישראל היא תנאי לגאולה, או שהגאולה איננה מותנית בתשובה, והיא תבוא מכל מקום.

"רבי אליעזר אומר, אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין. אמר ליה רבי יהושע: אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה..."

הרמב"ן והרב חיים בן עטר סוברים כרבי יהושע: "והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה (רמב"ן דברים ל"ב, מ'), "כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו" (אור החיים ויקרא כ"ה, כ"ח). לעומתם סובר הרמב"ם כרבי אליעזר: "כל הנביאים כולן צוו על התשובה, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה" (הלכות תשובה ז', ה'). שיטת ר' יהושע טעונה הסבר, בתחילה הוא אומר שישראל ייגאלו אף בלא תשובה, ולבסוף הסיק שישראל ייאלצו לחזור בתשובה בעקבות גזרות קשות.

ונראה שפשר הסתירה גנוז בפרשתנו. הפרשה מתחילה במהלך של תשובה, "ושבת עד ה' אלוקיך" (דברים ל', ב'), משם היא עוברת לתחילת הגאולה, "ושב ה' את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים וכו'" (שם שם, ג'). ומסיימת שוב במהלך של תשובה, "כי תשוב אל ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (שם שם, י'). וכבר אמרו חז"ל שתשובה "עד ה'" פירושה תשובה שלא לשמה, תשובה מיראה, ואילו תשובה "אל ה'", משמעותה תשובה לשמה, תשובה מאהבה. וכן תרגם האונקלוס: "ושבת עד ה' – ותתוב לדחלתא דה'", "כי תשוב אל ה' – ארי תתוב קדם ה'".

לדעת רבי יהושע יתרחש השלב הראשון של התשובה מיראה ושלא לשמה, כשהמלך יגזור גזרות על ישראל, מרוב הגזרות הקשות יחזרו בתשובה על כרחם. כורח הצרות, הפוגרומים, האנטישמיות ושאר מפגעים יעוררו את העם לתשובה, וגם היא לתשובה תיחשב, אף שאיננה תשובה לשמה.

ומה יהיו ביטוייה של התשובה בשלב זה? העלייה לארץ! שהרי החטא הקדמון שגרם לכל הגלויות היה "וימאסו בארץ חמדה" (תהילים ק"ו, כ"ד), ועל כן התשובה היא חיבת הארץ שהגולים יחבבוה ויעלו לגואלה. הכתובים "ושבת עד ה' אלוקיך" – "ושב ה' את שבותך ורחמך ושב וקבצך...", עניינם בשלב הראשוני בשיבה לארץ אבותינו, בעליה לארץ, והיא תיעשה מתוך כפייה ולא מרצון, שלא לשמה ומיראה. וכתב הרב טייכטל, "דזה גופה שאנו חוזרים לארץ ישראל, זה גופה לתשובה תחשב" (אם הבנים שמחה, עמ' קט בשם אהבת יונתן, הפטרת בלק, ד"ה "והיה ביום"). וכן כתב ר' יהודה אלקלעי, "והתשובה הכללית... שישובו ישראל לארץ הקדושה" (כתביו, כרך א', עמ' 278).

רק לאחר השלב הראשון של התשובה שלא לשמה, שיעלו לארץ ישראל תחילה, תבוא התשובה השלמה: "כי תשוב אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך". ואכן זהו הסדר בספר יחזקאל: "ולקחתי אתכם מן הגויים, וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" (ל"ו, כ"ד), ורק אח"כ "וזרקתי עליכם מים טהורים... ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם" (ל"ו, כ"ה-כ"ו).

למהלך הזה רמז הרב קוק זצ"ל באורות התשובה (פרק י"ז, אות ב'):

"התעוררות חפצה של האֻמה בכללה, לשוב אל ארצה, אל מהותה, אל רוחה ואל תכונתה – באמת אור של תשובה יש בה. באמת, הדבר מתבטא בברור גמור בבטויה של תורה: "ושבת עד ה' אלוקיך", "כי תשוב אל ה' אלוקיך".
העליה לארץ תגרור אחריה חיזוק הרגשות הלאומיים שהראשונה שבהם היא תחושת האחדות, וע"כ הקדימה התורה לפרשת התשובה והגאולה את גורם האחדות – "אתם נצבים היום כולכם... לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו" וכתב השפת אמת (דברים עמ' סא):
"אתם נצבים היום כולכם – כי הכלל ישראל לעולם עומדים לפני ה', והעבודה לכל פרט ופרט לבטל את עצמו אל הכלל. וזהו "היום", הוא בכל יום ויום... ומצד זה יכולים כל הרשעים לחזור בתשובה, כי החטא רק שנפרש מכללות ישראל, ולכן יכול לחזור לשרשו, כמאמר "לירושת אבותי אני חוזר"".
ובזה"ז "סמוך לעקבתא דמשיחא, מתרבה סגולת האחדות באומה" (אורות עמ' יז).
"וכמו שאנו בטוחים שכל היעודים יתקיימו, ודבר אחד מהם לא יפול ארצה, כן אנו בטוחים שהדור האחרון, כמו שהתחיל לשוב על החטא של "וימאסו בארץ חמדה", ואחרי נדידת שנות אלפים בגולה, זכרו את ירושלים ואת ציון ואת מקראיה, ובכל עוז ומרץ עוזבים הם את ארצות הגלות ועולים לציון, ובחרוף נפש בונים את ארצנו הקדושה, כן יקום דור רענן וחי, אשר בחרוף נפש ילחם גם להחיות את הקדש... והדור ההוא יעמיד למשפט את הוריו ואת מחנכיו, אשר הוליכוהו שולל ויכרתו מפיהם אוכל קדשם, ויכריחו את אבותיהם שישובו בתשובה שלמה, וזה "והשיב לב אבות על בנים", שע"י הבנים ישובו האבות, ואנו מקוים שהדור הצעיר שלנו, הוא יהיה אותו הדור שיתנער מעפרו ויעבור חלוץ לשמירת התורה ולתשובה שלמה" (מעייני הישועה להרי"מ חרל"פ זצ"ל, עמ' יט).
"והתחיה של השבת לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם אי אפשר להיות כי אם דוקא ע"י אוירא דארץ ישראל" (בעקבי הצאן להראי"ה קוק זצ"ל, עמ' קיד).

 

 

קוד השיעור: 4611

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

לימים נוראים

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב ציון לוז
הרב ציון לוז
ע