פרסומי ניסא - לישראל או לגויים

פרסומי ניסא - לישראל או לגויים

הרב זכריה טובי
ראש הכולל


הגמרא במס' שבת (כא ע"ב) אומרת: "עד שתכלה רגל מן השוק, ועד כמה? אמר רבה בר חנה אמר ר' יוחנן, עד דכליא רגלא דתרמודאי". ובפרש"י שם "רגלא דתרמודאי" – שם אומה מלקטי עצים ומתעכבים בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם משחשיכה ומבעירים בבתיהם אור וכשצריכים לעצים יוצאים וקונים מהן".
משמע מפירוש רש"י, שהפרסומי ניסא מתייחס לגויים כמו ליהודים, וניתן לקיים מצות פרסומי ניסא גם אם הגויים רואים את נרות החנוכה. מסביר הרב סולובייצי'ק, שאמנם קיום של הפרסומי ניסא התחיל ביהודים שראו את הנרות, אבל מכיוון שהאחרונים שהיו ברחוב היו גויים, אזי קנה המידה של "תכלה רגל מן השוק" מוגדר באמצעות הגויים, ומכוון ש"תכלה רגל מן השוק" זהו הזמן האחרון של פרסומי ניסא – המסקנה היא שפרסומי ניסא הוא גם לגויים.
מעניין, שדווקא בנרות חנוכה הפרסומי ניסא הוא גם לגויים, ואילו בפורים ובפסח לא מתחשבים בפרסומי ניסא כלל לגויים. אין מתרגמים את המגילה כדי שהגויים יבינו זאת, וכן לא את ההגדה של פסח כדי שידעו הגויים את נס יציאת מצרים. בחגים אלו פרסומי ניסא מתקיים רק ע"י היהודים בלבד. מה פשר העניין?
מסביר הגרי"ד, שפרסומי ניסא בפורים ובפסח מתקיים ע"י קריאת המגילה וע"י קריאת ההגדה – שניהם גדר של תלמוד תורה: בפורים תורה שבע"פ ובפסח תורה שבכתב מ"ארמי אובד אבי". בתלמוד תורה הגויים אינם שייכים, ולכן אין לפרסם זאת לגויים. אך בחנוכה פרסום הנס נעשה ע"י הדלקת הנרות – בחוש הראיה. בנס יש שייכות גם לגויים, וע"כ "עד שתכלה רגל מן השוק" מתייחס גם לגויים, "רגלא דתרמודאי".
באופן יותר מעמיק ניתן לומר, שבפסח ובפורים – הייתה הצלת הגוף והפרסומי ניסא על הישרדותו וקיימו הפיזי של עם ישראל, דבר זה הגויים להבין, ולכן אין צורך לפרסם זאת לגויים "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם".
אך בחנוכה המלחמה הייתה בעיקרה מלחמה רוחנית למען הקיום הרוחני של עמ"י וזהו דב מפתיע לאוה"ע איך עם ישראל נלחם על ההישרדות הרוחנית שלו – דבר זה צריך לפרסם גם לגויים וזהו "עד שתכלה ריגלא דתרמודאי".
ומדוע דווקא אומה זאת – "תרמודאי"?
אומה זו היו בה חכמות חיצוניות והייתה שותפה בחורבן בית המקדש, וכן מובא במדרש רבה (איכה נו) "ויירש זרעך את שער שונאיו, רבי אומר זו תרמוד... אשריו של מי שרואה במפלתה של תרמוד שהייתה שותפה בשני חורבנות... בחרבן בית ראשון העמידה שמונים אלף קשתים ובחורבן בית שני העמידה שמונה אלף קשתים".
ולכן אומרת הגמ' ביבמות (יז ע"א) "אין מקבלים גרים מן התרמודים", וכן נאמר שם: "עתידין ישראל דעבדי יומא טבא כי חרבי תרמוד" – הרי שאומה זו היא סמל הקליפה של העולם, הפוגעת במלכות ישראל, וברגע שמלכות זאת תאבד מן העולם תרום קרנם של ישראל.
מעתה מובן מדוע השתמשו חז"ל "עד שתכלה רגל מן השוק – רגלא דתרומאי" – כי נרות חנוכה באים לסמל את קדושת עמ"י שהשכינה שורה בניהם כמו הנרות שבמקדש שנר המערבי סימל שהשכינה שורה בישראל, ואומה זו חפצים בחרבנן של ישראל ובביטול קדושתם.
לכן עד שתכלה "רגלא דתרמודאי" – שתכלה אותה רגל של טומאה כליון מוחלט מן העולם, כדי לבסס את קדושת ישראל וטהרתם.
ולכן יש עניין של פרסומי ניסא גם לגויים שמנסים להשמיד את עמ"י בהשמדה רוחנית, מנסים לבולל אותם בין אומות העולם, אך אנו מדלקים את המנורה על פתח הבית מבחוץ, שומרים על מסגרת הבית וקדושת הבית היהודי ע"י אותו השמן שאינו מתערב עם שום משקה.
הגמ' בשבת (לא ע"א) מביאה מעשה באותו קנטרן ששאל את הלל "מפני מה עיניהן של התרמודיין תרוטות", והשיב לו "מפני שדרין בין החולות". מה הפשט בדברי הלל? "חולות" מלשון חול, כנגד הקדושה, והזנות היא בעינים, כמו שכתוב "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". התרמודיים היו שקועים בעריות ולכן העינים שלהם היו תרוטות.
אם נתבונן יש השוואה בין התרמודיים ליוונים. היוונים ג"כ טמאו את בית המקדש, כתרמודיים שהשתתפו בחורבנם של בתי המקדש.
הגזירות של היוונים היו ג"כ סביב נושא העריות, כפי שמובא בדברי חז"ל, שאחת מן הגזירות היו "תיבעל להגמון תחילה", וכן היו נישואי תערובת כפי שמתואר בנביא "ויהושע הכהן הגדול היה לבוש בגדים צואים" – ובחז"ל מבואר שנשא אישה נכריה. היו נישואי תערובת וזה הרס הבית היהודי.
עם ישראל היה על סף התבוללות מוחלטת, ולכן עד שתכלה רגלא דתרמודאי זוהי גם הרגל של היוונים שניסו לבולל את עמ"י.
מעתה מובן, שפרסום הנס בחנוכה הוא לא רק ליהודים אלא גם לגויים. ומתוך כך יכירו הגויים כי השכינה שורה בעמ"י והקב"ה משגיח עליהם בכל הדורות.


(פורסם באשכולות 320 - חנוכה תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בכ"ו כסלו תשע"ה

קוד השיעור: 5965

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לימי החנוכה (זמן חורף תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע