האוצר שמתחת לבית

האוצר שמתחת לבית

הרב נתנאל שושן

בימי רביעי זוכה ישיבתנו לארח את הגאון הגדול הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, מגדולי וממאורי דורנו, ולשמוע ממנו שיעורים בעיון הש"ס וההלכה. זוהי זכות גדולה לישיבתנו. פעם נכנסתי עם הרב לאולם הכולל ונכח שם ת"ח שהזדמן לישיבה, ובשעה שראה את הגאון הרב זלמן נחמיה שנכנס הוא הופתע ושאל אותי, מה עושה כאן הגאון הגדול?! עניתי לו בפשטות, שהרב מגיע לכאן כל שבוע למסור שיעור. מיד הוא אמר לי בהתפעלות: "אתם לא מבינים, אבל אתם ישיבה מזן אחר!". ובאמת, לפעמים מקוננת בי התחושה ש"אין בעל הנס מכיר בניסו".


במאמר קצר זה, אין אנו מתיימרים להציג את דמותו הגדולה של הרב שליט"א, אלא אך ורק לנסות להעלות בפניכם מה אנו יכולים לקבל מהשיעור והמפגש עם הרב.



  1. הרב כתב מאות מאמרים בתחומים ובכתבי עת תורניים, מאמרים שמהווים נכסי צאן וברזל בעולם התורה. המאמרים נכתבו בכל חלקי התורה ובנושאים אקטואליים בכל המישורים – בענייני רפואה, טכנולוגיה[1], כלכלה, וכמובן מאות פסקי דין חשובים בענייני 'חושן משפט'.



פעמים רבות ביקשתי מהרב שיעסוק באחד מהנושאים האקטואליים, הנחשבים בעיני רבים ליותר 'מעניינים' מהסוגיות הישיבתיות הקלאסיות. הרי הרב כתב בנושאים הנ"ל ונחשב מפוסקי הדור אשר רבים פונים לקבל פסקיו וחוות דעתו. אמר לי הרב, שבלימוד עם בחורי הישיבה צריכים לעסוק ביסודות. אם היסודות יהיו ברורים ואיתנים הקומות הבאות ייבנו אחר כך ביתר קלות. ואכן, הרב מלבן את יסודות הסוגיא ואת העיקרון שמנחה אותנו בשבילי הסוגיא. בדרך כלל, הרב יראה כיצד עיקרון זה נמצא גם בסוגיות אחרות ולפעמים בנושאים שונים לגמרי, דבר שיגרום ללומדים למצוא את המכנה המשותף או לחילופין את ההבדל בין דינים וסוגיות שונות. מי שנכנס לשיעורים מקבל 'ארגז כלים' מיוחד, להבנת שורשים למדניים שיפגוש לאחר מכאן בלימודו בסוגיות שונות. פעמים רבות הלומד יעסוק בסוגיא אחרת, ופתאום יאמר לעצמו, למשל: לפי מה שהסביר הרב במהות הקניין או לפי מה שהסביר הרב ביסוד חיוב נזיקין שיש שני דינים מזיק בכוחו ומזיק בגופו - אפשר להסביר את הסוגיא אחרת, אפשר להסביר את עומק סברת הרשב"א, וכיוצא בזה. כי מי שעוסק בשורשים וביסודות ימצא אותם אח"כ במקומות רבים. השיעורים של הרב מפרים את הלימוד לא רק בסוגיא המקומית.



  1. המפגש הבלתי אמצעי עם גדול, מנקיי הדעת שבירושלים, ובו רואים על פניו נחת ושמחה בלימוד, ענווה, יראת שמים ויחס מיוחד לכל פונה. על כגון זה נאמר "גדול שימושה יותר מלימודה" - פעמים רבות בדברים הנלווים לשיעור מקבלים לא פחות מהשיעור עצם המפגש, ובכל מעשה יש הלכה[2].



הרב מהווה עבורנו חוליה בשרשרת הזהב של גדולי הדור הקודמים: חותנו הגרש"ז אוירבך, גדולי ירושלים, דיינים מהדור הקודם, החזו"א[3], ראשי הישיבות.



  1. קיימת האפשרות לשאול כל שאלה את הרב - הן בענייני השיעור והן בנושאים שונים העולים לנו. ניתן לגשת אחרי השיעור ולשאול ולקבל מענה מיוחד. זוהי זכות נדירה. פעם פנה אלי הרב יהודה עמיחי, ראש מכון התורה והארץ בבקשה אם אפשר להסיע את הרב לישיבה, מכיוון שהוא רוצה ללבן עמו כמה סוגיות בדרך. נעניתי בחיוב. ואז הוסיף: "אני מקווה שאתם מבינים את הזכות והמשמעות שיש לכם אפשרות לשאול ולדבר עם הרב בכל ענין, מדי שבוע".

  2. הרב מעולם לא מכין את שיעוריו, משום שיש לרב שיעורים מוכנים בכל מרחבי הש"ס. כל מקום שהרב מגיע, הוא שואל בפשטות האופיינית לו כל כך: 'היכן אוחזים?' ומיד מתחיל לתת שיעור מקיף ומעמיק באותה סוגיא. לראות את הגדלות בכל מרחבי התורה, לראות את הרב מגלגל את הש"ס ומקשר סוגיא לסוגיא באותו יסוד – הדבר נותן לנו להבין מהי גדלות בתורה.

  3. בשנים עברו, תלמידי הישיבה שחשו באוצר שנמצא בישיבתנו העלו את השיעורים על הכתב ויצאו בתחילה בדפים שבועיים ולבסוף נחרתו לדורות בספרי שירת הכרם[4], ואף יצא כרך מיוחד שירת הכרם שיעורי הרב על מספר מסכתות. בשעה שהגשתי את אחד הספרים שהוציאה ישיבתנו של שיעורי הרב לכבוד הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר שליט"א, אמר לי בהתפעלות: הגאון הזה שמרעיש הארץ בפסקיו ובשיעוריו נותן אצלכם שיעור שבועי?!, השבתי לו אכן. 'אם כך זכות גדולה נפלה בחלקכם תנצלו אותה וכתבו את החידושים הנפלאים'.

  4. נכון, אולי בהתחלה קצת קשה להתרגל לסגנון, אבל כשעמלים מתקדמים שלב אחרי שלב עד שמגיעים לאוצר הטמון כאן, ממש אצלנו בחצר.



לסיכום, הדברים נכתבים כקריאת כיוון וחומר למחשבה. פעמים רבות אנו מחפשים את האוצר מתחת הגשר ולשם כך חוצים ימים ונהרות. ולפעמים האוצר נמצא בתוך הבית שלנו, אחד האוצרות היקרים שנמצאים בישיבתנו זה השיעור והמפגש עם הרב זלמן נחמיה גולדברג. צריכים אנו לנצל את האוצר ולהתבשם מאורו המיוחד. זהו כבודנו, כבוד הישיבה וכבוד התורה.


תנו כבוד לתורה כי היא לנו עוז ואורה!



לשיעורי הגרז"ן גולדברג שליט"א  - לחצו כאן


(פורסם באשכולות 390 # שופטים תשע"ו)





[1] כשביקרנו פעם במכון צמת, ראש המכון הרב רוזן אמר לנו: בעבר, בכל שאלה היינו מתייעצים עם הגרש"ז אוירבך זצ"ל, מאז שהוא נפטר לא ידענו למי לפנות ולשטוח את ספקותינו, אך ב"ה שהשאיר לנו הרב חתן כמותו - הגאון הגדול הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, אשר אליו אנו פונים בכל עניין טכנולוגי המתחדש. וכן בכל מכוני ההלכה, כמכון פוע"ה ודומיו, כולם רואים ברב כתובת לפסיקה בשאלות הסבוכות המתעוררות בזמננו.




[2] לדוגמא, הרב שותה את כוס התה שמכינים לו רק בסוף השיעור, אפילו שהתה התקרר לגמרי, וזאת כדי שלא להיכנס למחלוקת פוסקים מי ששתה רביעית שלא בבת אחת האם מברך ברכה אחרונה, וכפי שנהג חמיו הגאון הגרש"ז אוירבך זצ"ל.




[3] הרב למד בבחרותו בישיבת 'חברון' אך בתש"ח עבר ללמוד בישיבת פוניבז' בבני-ברק. באותה שנה הגיע הרב שמואל רוזבסקי לישיבת פוניבז', וישיבת פוניבז' הפכה להיות הישיבה המותאמת לגידול בני תורה, לעומת 'חברון' ששם למדו אז רק 'אלטערס' ולא התאימה לבחורים צעירים. באותה שנה רבינו זכה לדבר בלימוד עם מרן החזו"א. לצערנו, אחותו היחידה של הרב נהרגה בזמן מלחמת השחרור בהפגזות הירדנים, והרב התבקש ע"י הוריו לחזור לירושלים לדור איתם בבית, וכך חזר לירושלים ולישיבת 'חברון' שהלכה והתפתחה. פעם העזתי לשאול את הרב לדעתו אם היה נשאר בבני ברק האם היה יותר מתפתח בלימוד? תשובתו היתה שבכל מקום שיש תקרה וסטנדר אפשר לשקוע בלימוד...




[4] הרב הביע שמחה גדולה על כך שחוזרים על הדברים, ועל ידי זה הדברים נחקקים בלב השומעים.



 

 

השיעור ניתן בו' אלול תשע"ו

קוד השיעור: 7276

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

בשבח שיעורי הגרז"ן גולדברג שליט"א בישיבה (זמן אלול תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור: