Yeshivat Kerem B'Yavneh

הזמן בפרשה - פרשת יתרו

זמן מתן תורה

"בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני"

"והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני"

"ויאמר אל העם היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה"

"ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וגו'" (שמות יט פס' א,יא,טו,טז).

 

"דרש ההוא גלילי לפני רב חסדא: בריך רחמנא שנתן תורה משולשת (תנ"ך) ע"י שלישי (לבטן, משה רבינו אחר מרים ואהרן) ביום שלישי, בירח השלישי. (בבלי שבת פח, א בתרגום מארמית)."

לפי הפסוקים היה מעמד הר סיני ביום השלישי, אולם אנו יודעים כי מעמד הר סיני היה ביום ו' בסיון, לדעת חכמים (ולפי זה אנו חוגגים את חג מתן תורה) או ביום ז' בסיון לפי דעת ר' יוסי. בני ישראל הגיעו למדבר סיני בראש חודש סיון, הוא החודש השלישי לצאתם ממצרים. כיצד אנו מגיעים לתאריכים מאוחרים בשלשה או ארבעה ימים ? הגמרא במסכת שבת (פו,ב ואילך) מסבירה את סדר הזמנים. לדעת ר' יוסי בר"ח סיון הגיעו למדבר סיני, ומחולשת הדרך לא אמר להם משה מאומה. בב' בסיון אמר להם משה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", בג' בסיון אמר להם מצות הגבלה, בד',ה',ו' בסיון פרשו ובז' בסיון היה מעמד הר סיני.

לדעת חכמים בר"ח סיון הגיעו ולא אמר להם כלום, בב' בסיון אמר להם "ואתם" בג' בסיון אמר להם מצות הגבלה, בד',ה' בסיון פרשו ובו' בסיון היה מעמד הר סיני. יוצא איפוא שהמחלוקת בין חכמים לר' יוסי מסתכמת במספר ימי הפרישה: לחכמים היו 2 ימי פרישה ולר' יוסי 3 ימי פרישה. הגמ' בשבת מקשה על ר' יוסי הרי ה' צוה "והיו נכונים ליום השלישי" כלומר רק 2 ימי פרישה ! ומתרצת שלדעת ר' יוסי משה הוסיף יום נוסף מדעתו, כיון שהציווי על הפרישה נאמר לו בשעות הבקר של יום ד' בסיון, הרי ששעות הלילה של ד' בסיון כבר עברו, ומשה הסיק שצריכים להיות שתי יממות שלמות של פרישה, לכן היום השלישי נמנה מה' בסיון, וחכמים חולקים וסוברים שמשה לא הוסיף יום וספירת 2 ימי הפרישה התחילה כבר ביום ד' בסיון והיום השלישי הוא ו' בסיון. היום השלישי, אם כן, הוא שלישי לפרישה.

אמנם כל האמור לעיל הוא לפי דרשות חז"ל, אולם מצויה גם ראייה מפשוטו של מקרא לדעת ר' יוסי שהתורה ניתנה רק בז' בסיון. בסוף פרשת משפטים נמצא המשך התיאור של מתן תורה: "וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן" (שמות כד,טז) ולשיטת ר' יוסי שכן הענן על הר סיני מראש חודש סיון. לחכמים יש הסבר אחר בפסוק הזה (ראו בגמרא יומא ד,ב). האם גם לדעת ר' יוסי ניתן לומר ששבועות (ו' בסיון) הוא "חג מתן תורתנו" ? – מסתבר שכן. התורה קבעה יום חג ביום החמישים למחרת חג הפסח – חג הביכורים. גם אם חג זה חל ביום ו' בסיון ולא בז' בסיון - אנו רואים שכל מתן תורה היה תהליך שנמשך לא יום אחד אלא מספר רב של ימים, החל מר"ח סיון. אחר שהתורה קבעה את חג הביכורים בתקופה זו, הרי שהוא משמש גם חג מתן תורה. [ובזמן חז"ל החודשים ניסן ואייר לא היו קבועים ושבועות יכול לחול בימים ה, ו, או ז בסיון (גמרא ר"ה ו, ב)].