"אמר ר' עקיבא ... שאין כל העולם כדאי כיום שנתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים" (ידים ג', ה').

הרבה עוררין קמו על קדושתו של שיר השירים, מאחר שלא מצאו בו רמז על קדשי האומה, ואף לא הוזכר בו שם שמים. ולעומת זה, ראה ר"ע בשיר השירים את פסגת הקדושה – קודש קדשים.

בשתי אהבות עוסקת התורה, אהבת הריע ואהבת הבורא. "ואהבת את ה' אלוקיך" (דברים ו', ה') - "ואהבת לרעך כמוך"(ויקרא יט', יח'). ולא זו בלבד שאין המצוות סותרות זו את זו, אלא שאי אפשר לאהבת הבורא בלא אהבת האדם. מי שאינו אוהב את רעהו, פירושו של דבר שאוהב את עצמו בלבד, ובתור שכזה, לא יוכל להתנשא לאהבת הבורא. כדי לאהוב את הבורא צריך להחלץ מהמסגרות הפרטיות ולהתחיל לאהוב גם מה שמחוצה לפרטיותו - את רעהו, אשתו, משפחתו, אומתו ואף את האנושיות כולה, ואז יגיע גם לאהבת הבורא, וכבר אמרו חסידים, שמי שלא טעם אהבת אשה, לא יוכל להגיע לאהבת הבורא. אדם ששקוע באהבת עצמו, אינו מסוגל להבין כלל משוררים השרים על אהבת הבורא. לדידם, אין אהבה מופשטת אלא אהבת בשרים, ועל כן כל דיבור על אהבה נפשית מתורגמת אצלם מיד לעניני תאוה, וכך כתב הרב קוק זצ"ל: "וכמו מי שהוא חמור לאהבה, לא יחוש מה יחפצו משוררי האהבה בשיריהם הפרטיים, ואם היה יכולת בידו להשפיל את געגועיהם עד כדי טעימת חושו הגס, היה עושה כן בשמחת לב בנפש חפצה, כן מי שלבו ערלה ... לא יוכל להכיל את הרעיון כי אלה הגעגועים הרבים הפרטיים הנשאים שבשה"ש, המה רישומי אהבת נפש (של האומה) לדבר מעוזה. וכמה נמוכים הם הגמדים בעלי העינים הטרוטות, הזוחלים סביב לשדרת האבנים של מגדל עופל ורושמים את קומתו אשר לעד תגיע, רק כדי פשיטת ידם הקטנה ... ואם מראש מגדל עופל יוגד להם שרואים את הכוכב מלא הוד ויפעה, מיד יחליטו כמה נמוך הוא הכוכב הנהדר".

אהבת האשה אינה עומדת בפני עצמה, אלא היא סעיף אחד מיסוד האהבה המתפשטת עד לאהבת הבורא. והיא "כנטף מים מני ים, כזיק אחד מלהב אש שעד לב השמים, כאות אחד מספר גדול ורחב ידים". וע"כ, הדיבור על אהבת האשה אינה מצטמצמת בזה, אלא רק כאבן יסוד לאהבה הגדולה.

ר' עקיבא שידע את האהבה במדרגותיה השונות, ידע את האהבה הפרטית לבת רועים, הוא שקבע את הכלל "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" (ירושלמי נדרים ל':), הוא גם יצא להלחם נגד שלטון זר באהבתו את האומה הישראלית, והוא שהגיע לפסגת אהבת בה' ויצאה נשמתו באחד "מתי יבוא פסוק זה לידי ואקימנו" (ברכות סא':) - הוא שיכול להכריז שכל השירים קודש, אך שיר השירים קודש קדשים.

בחג בפסח שבו נתגלתה אהבת הבורא לישראל - "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי" (יחזקאל טז', ו'), אנו מחזירים לו אהבה ושרים לו שיר השירים שבו מתבטאת אהבת ישראל לבורא.

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion