מרן ראש הישיבה זצ"ל נולד בחודש אלול שנת תרפ"ה בירושלים בחצר שטרויס (הידועה מגדולי המוסר שהתגוררו בה), לאביו הרה"ח ר' ישראל אלעזר גולדוויכט זצ"ל מחשובי עדת החסידים בירושלים והוא בן לאחת המשפחות המיוחסות בעיר, דור תשיעי בירושלים.

תחילת תלמודו למד בת"ת תורת חיים אך בגיל צעיר עבר ללמוד בת"ת עץ חיים תחת השגחתו של הגה"צ הרב אריה לוין זצ"ל. בעלותו במעלות התורה והיראה הפך לתלמידו המובהק של זקן ראשי הישיבות שבאותו הדור הגאון הרב ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל ראש ישיבת עץ חיים הגדולה. בד בבד בהיותו עדיין בשנות צעירותו התקרב קירבה גדולה למרן הרב מבריסק- הגאון הרב יצחק זאב סולוביצ'יק זצ"ל ובמשך כמה שנים יצק מים על ידיו, ורכש לעצמו מקום כאחד העילויים של ירושלים, וכן נתקשר קשר עמוק עם מרן האדמו"ר מגור-"הבית ישראל".

בהגיעו לפירקו נשא לאשה את הרבנית רחל מרים תחי' אוד מוצל מאש- ניצולת שואה, בתו של הגאון הרב ר' יוסף ברקוביץ הי"ד, ראש ישיבת מהרש"א מגדולי ראשי הישיבות בליטא ומהקרובים הגדולים לרשכבה"ג הגאון הרב ר' חיים עוזר גרוזנסקי זצ"ל אב"ד וילנא, בעל מחבר ספר "חלקת יוסף". מאז עבר לבני ברק לפתוח פתח חדש בקניין תורה והיה אחד מארבעת התלמידים הראשונים בישיבת סלבודקה בבני ברק בראשותו של  הרב ר' אייזיק שר זצ"ל מגדולי התורה והמוסר שבדור, וכן התקרב קירבה גדולה אל מרן בעל החזון איש זצ"ל ושאר ראשי הישיבות בבני ברק באותה תקופה ונחשב כאחד ממצויני האברכים, וכן מסר "חבורות" בתורה ויראה שבהם השתתפו בחירי האברכים שבעיר שלימים נודעו כגדולי תורה.

בשנת תשי"ד לאחר הפצרות מרובות מצד המזרחי העולמי ובברכת מורו ורבו החזו"א נקרא לעמוד בראשות ישיבת "כרם- ביבנה" והנהיג את הישיבה למעמד חשוב בעולם הישיבות, הנהגה זו נמשכה שנות דור וראה בתלמידיו פירות פירותיו.

בראשית שנות הישיבה התגורר בישיבה במשך השבוע בגפו עד שפעמים נפגש עם משפחתו רק אחת לשבועיים, עד שהתאפשר הדבר לעבור להתגורר בישיבה.

בנוסף לגאוניותו שתמיד התנדנדה בין ההברקה והפלפול, לבין העיון המעמיק והיסודי בכל פרט ופרט, נתפרסם בשיעוריו הנפלאים שהושפעו רבות בצורתם מרבו הגאון ר' הרב אייזיק שר זצ"ל שהקפיד הקפדה מרובה על שרטוט בניינו של השיעור, וכן בשיחותיו במוסר מחשבה ואגדה היו בנויות בצורה מסודרת של קושיות ותירוצים שסללו עומק חדש של נתיבות ביסודות האמונה.
בשנים האחרונות החל להוציא לאור את סדרת ספריו "אסופת מערכות" שכשמם כן הם אוסף של מערכות שטומן בחובו יסודות עמוקים בדיני חובת הלבבות לפי סדר מועדי השנה, פרקי אבות, פרשיות השבוע והגדה של פסח, חלק גדול מהם יצא לאחר פטירתו הפתאומית ע"י המשפחה. כמו כן החל לסדר ולהכין לדפוס את שיעוריו על מסכת סנהדרין האהובה עליו.

במשך שנותיו בישיבה הגה ויסד כמה מפעלים חשובים בעולם הישיבות של הציבור הארץ- ישראלי כדוגמת ישיבות ההסדר שמכוחו ומכוח כוחו נמצאות כיום בכל מקום וישוב בארץ, וכן יסד בישיבה את הכולל הראשון להכשרת אברכים לרבנות ולאחר מכן נתפתח בישיבה כולל דיינות מפואר שמוציא מתוכו רבנים ודיינים ת"ח מופלגים בתורה ויראה.

אחד המפעלים היחודיים הוא תוכנית לתלמידי התפוצות שהחלה בעשור הראשון של הישיבה, המהווה כמנוף וגורם חשוב לעלייתם לארץ של מאות משפחות של בני תורה.
לאור בקשתם של ראשי האגף לחינוך דתי במשרד החינוך הוקם בישיבה מכון להכשרת מורים למקצועות הקודש, הראשון מסוגו כמו כן הפיץ את אור תורתו למורים מחנכים מנהלים ומפקחים וכן לכל תושבי האיזור.

תלמידיו ותלמידי תלמידיו בארץ ובחו"ל אשר עוסקים בכל גווני הקשת הציבורית- ראשי ישיבות רבנים, מחנכים, רופאים, אנשי עסקים וכד', מקדשים שם שמים בפעילותם בקהילה ובמקומות עבודתם.

בתחילת שנת תשנ"ד פרש ראש הישיבה מתפקידו, ועבר להתגורר בשכונת ארזי הבירה בירושלים. משם המשיך ללמד תורה לכל דורש, וכן שמר על קשר עם בוגרי הישיבה ותלמידיה.

ערב לפני עלייתו לגנזי מרומים מסר את שיעורו האחרון לבוגרי הישיבה בשכונת הר-נוף בירושלים, ומתוך תורה נפרד מתלמידיו הבוגרים. וביותר היתה מרגשת כביכול פרידתו מהישיבה בחנוכה האחרון שמסר את שיעוריו לציבור התלמידים בנר ראשון של חנוכה שעורר התרגשות רבה.

כרדת השמש בצהרים הגיע היום המר והנמהר ז' אדר א' התשנ"ה שעלתה נשמתו הטהורה לגנזי מרומים לישב תחת כסא הכבוד יחד עם כל גדולי הדורות והוא אך בן ס"ט.

תוך זמן קצר מאד מקבלת הידיעה המרה נתקבץ הציבור כולו ללוותו לבית עולמו, הציבור שמורכב מעולם התורה בשלימותו, מבני הישיבות הותיקות ומבני הישיבות החדשות ומעולם המעשה, רבנים גדולי תורה עם אנשי עסקים וצבא מכל רחבי הארץ, השתתפות זו שיקפה אך במעט את המיזוג הנפלא בדמותו החינוכית של מרן ראש הישיבה זצ"ל.

כמובן כל בני הישיבה ואנשי המנהלה והמשק ליוו את ראש הישיבה זצ"ל בדרכו האחרונה וטרם צאתם נשמעה בישיבה שיחת התעוררות ע"י הגאון הרב ר' דוד קב זצ"ל על מהות הסתלקותו של מרן מעימנו.

הרב זצ"ל נטמן בהר המנוחות גוש א', חלקה א', שורה י"א, קבר כ"ה.