ישיבת כרם ביבנה

"וספרתם לכם..."

ר' עמרי קראוס

עשר..תשע..זה כבר מתקרב...שבע..שש...חמש...זה כבר ממש פה... ארבע...יוווו...שלוש... שתיים... מתח... אחד- הפתעה.
תודו שהייתם קצת במתח.
ככה זה בעולם, הספירה לאחור יוצרת מתח ודרמה, יוצרת כמיהה כבר להגיע לסוף, ההרגשה שכל שנייה שעוברת אני יותר ויותר מתקרב לשיא. זה לא כ"כ משנה מה הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי זה, אך המציאות מוכיחה שזה עובד.
לפי"ז נראה לכאורה שתורתנו הקדושה לא למדה מספיק פסיכולוגיה.
אנו נמצאים במהלכה של ספירת העומר, לקראת מתן תורה, כל מהותה של אותה ספירה שאנו סופרים היא יצירת הציפייה והכמיהה ליום קבלת התורה, כמו שכותב ספר החינוך במצווה זו: "משורשי המצוה על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה... והיא העיקר והסיבה שנגאלנו ויצאו ממצרים... ומפני כן ...נצטווינו למנות ממחרת יו"ט של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו כעבד ישאף צל וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחירות. כי המניין מראה לאדם כי ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא"
ואם כן היינו צריכים לספור ספירה שיוצרת ציפייה, כמו שהעולם סופרים? בצבא תמיד שואלים "כמה עוד?" ו"עד מתי?" לא שואלים ממתי.
כבר החינוך בעצמו הרגיש בשאלה וכתב "וזה שאנו מונים לעומר 'כך וכך ימים עברו מן המניין ואין אנו מונים 'כך וכך ימים יש לנו לזמן'"? (והאמת שיש כאן עוד נקודה, חוץ מהספירה לאחור שיוצרת מתח, יש גם את נושא הספירה, אומר החינוך שכל יום היינו צריכים להזכיר את מטרתנו- חג מתן תורה ולא את מוצאנו- הקרבת העומר).
תשובת החינוך תובן למי שעכשיו התגייס, תשאל אותו כמה זמן נשאר הוא יאמר לך שלא סופרים, דברים כאלה מכניסים אולי לדיכאון (חוץ מכמה מורעלים/צדיקים שאליהם לא מתייחסת דוגמא זו).
כמו כן הדברים נכונים למי שנפשו כבר מאסה בחיים ללא תכלית וכָּמֶהַ לזמן קבלת התורה, בינתיים חיינו הם לא חיים, בשבילנו 49 יום שקולים כנצח, זה ודאי מסוגל לשבור את רוחנו, אומר החינוך שעדיף שלא להזכיר כמה נשאר אלא את התקדמותנו יום יום.
אומנם עדיין יש לשאול, שאם ברצוננו להגיע לשלמות הפעולה על הלב היה עלינו לשלב בין שתי השיטות, להתחיל לספור בסדר עולה ולקראת הסוף להתחיל לספור ספירה לאחור?
על זה אומר החינוך "לפי שאין לשנות מטבע החשבון באמצעו"- סיבה טכנית.
[מכאן אגב יוצא לנו, שעדיף להפסיד את התרוממות הלב של אנשים מיצירת הציפייה לחג השבועות, ולא לגרום לאחרים שברון לב, זה דבר פשוט אך טוב לחזור עליו].
תירוץ אחר שאפשר לומר הוא על דרך הפשט (למרות שגם החינוך טען שהוא הפשט).
בתורה לא מוזכר כלל חג מתן תורה, מוזכר רק חג השבועות, קשה לומר שצריך ליצור כמיהה לדבר שלא מוזכר. בפשט מטרתה של ספירת העומר היא לדעת מתי לעשות את חג השבועות. בזמן שמקדשים את החודש ע"פ הראיה לא מחויב ששבועות יצא בו' בסיון, הדבר תלוי האם חודשים אייר וסיון הם מלאים או חסרים, ממילא כדי שכל אחד ידע מתי חל שבועות הצטווינו פשוט לספור ולדעת.
עפי"ז נראה לכאורה פשוט שלא שייך לספור ספירה לאחור, ראשית אם מטרתנו לדעת מתי חל החג אנו צריכים לספור באופן פשוט כדי שלא נתבלבל, ושנית אין בזה עניין ביצירת ציפייה וממילא אין עניין בספירה לאחור.
אפשר לומר טעם נוסף עפ"י המלבי"ם.
המלבי"ם מביא שיש ארבעה לשונות שמתייחסות לספירה: ספר, מנה, פקד נשא. וכמובן עפ"י שיטתו של המלבי"ם, לכל מילה יש כוונה אחרת.
ספר- פירושו "על פעולת הספירה בעצמה, שסופר אחד שניים שלושה... שסופר הפרטים או הימים אחד אחד בספירה סידורית".
מנה- "דבר שכבר ידוע מספרו, ומונה אותו לדעת אם לא חסר ממה שהיה"
פקד- "שבא על סכום המניין"- מה שמעניין אותי זה התכל'ס...
נשא- "שהוא מניין ופקידה שיש בו נשיאות וחשיבות"
נמצאנו למדים שהמיוחד בספירה היא הדגשת כל פרט/יום בספירה ולא רק התוצאה הסופית, חשוב לי כל יום בפני עצמו, הרש"ר הירש כותב שזו גם משמעות המילה "סיפור", אף אחד לא היה קורא ספר שכתוב בו רק "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה", זה משעמם, בלי כל האקשן באמצע לא מעניין שהסוף טוב, מהותו של הסיפור הוא שהוא מורכב מעלילה שהיא הרכבה של הרבה פרטים, לא רק המסקנה הסופית. בעצם הספר הוא שילוב של הרבה שברים.
עכשיו ברור מה התורה רצתה להנחיל לנו בספירה סידורית, יש פה מטרה עמוקה שהאדם יבין, היה אפשר לחשוב שכל התהליך מקבלת העצמאות הפיזית עד קבלת התורה הוא מיותר, הרי העיקר שנהיה במצב של קבלת התורה, באה התורה ואומרת שוודאי שלא כך, הרי עיקר מטרת העולם היא עבודתו של האדם כדי להגיע לשלמות, כמאמר המהר"ל "השלמות היא ההשתלמות", ממילא עיקר החשיבות היא בהתקדמות של היחיד והעם לקראת מתן תורה. ודאי שאנו לא מזלזלים בתוצאה, אך אנו פה בעולם בשביל העבודה שבאמצע.
אלו הימים החשובים שלמענם נוצרנו, לבנות עצמנו להיות ראויים לתורה.

 

 

השיעור ניתן ב תשס"ט

קוד השיעור: 4388

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

אשכולות אמור תשס"ט

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע 2
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע 2
הרב בנימין אייזנר
הרב בנימין אייזנר
ע 2
[לא ידוע]
ע 2
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע 2
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע 2