ישיבת כרם ביבנה

רבי יאיר חיים בכרך – "חוות יאיר"

מרדכי קימלמן


ר' יאיר חיים בכרך נולד בשנת ה'שצ"ח (1638) והלך לבית עולמו בשנת ה'תס"ב (1702) (מעניין, כי דוקא 'חיים' היה השם שניתן לו בלידתו, והשם 'יאיר' התווסף לו לאחר מחלה קשה שעבר). אביו, ר' משה שמשון בכרך היה אב"ד בוורמס שבצרפת. היה צאצא למהר"ל מצד אמו, ולמשפחת רבנים מצד אביו, וכן מצינו למהרש"ל בשו"ת שלו (סי' כ"ט) שמציין את ר' שמואל בכרך כרבה של טיירי. בגיל עשרים ושלוש קיבל ה'חוות יאיר' סמיכה והחל לשמש ברבנות במיינץ וקובלנץ, אך לאחר זמן מה חזר לוורמס, שם שקד על לימודו ועל כתביו. בשנת ה'תמ"ט (1689) שרף הצבא הצרפתי את העיר, והרב יצא לגלות בת עשר שנים. הוא שב לוורמס כשחודשה ההתישבות היהודית בה, ועל-אף בריאותו הרופפת מונה כרב העיר, וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו.
למרבה הצער, רוב חיבוריו אבדו, בזמן נדודיו כנראה, אך גם בכתביו הנותרים רואים אנו גדלותו. ה'חוות יאיר' הקפיד לפרסם את תשובות אביו וסבו (ומעט שלו) בספר "חוט השני", ורק לאחר כעשרים שנה הדפיס את ספרו שלו "חוות יאיר", שם ספר זה הנציח את סבתו, נכדת המהר"ל, שכן יש לקרוא שם זה בהגייה אשכנזית חווה'ס יאיר (כלומר, חווה של יאיר). בנוסף, כתב חיבור גדול על שו"ע או"ח; החיבור כבר היה ערוך לדפוס, אולם, כאשר התפרסמו חיבוריהם של המג"א והט"ז, וכשהתברר ל'חוות יאיר" שהיו מקומות בהם דבריהם היו שווים, נאלץ לעשות לו הגהה. ההגהה לא הושלמה והחיבור אבד, עד שנמצא מחדש בשנות ה-70 של המאה הקודמת למניינם, ויצא לאור. מסכת תלאות דומה עבר גם חיבורו "מר קשישא" על כללים בתלמוד ובמורה נבוכים. חיבורים נוספים שחיבר, כחידושים על הש"ס, על ר"יף, על טור ועל ב"י; השגות על בעל 'קרבן אהרן' לספרי; פירוש על מגילת אסתר; לא זכו לגורל דומה ועדיין ממתינים לגואלם.
לצד בקיאותו העצומה בש"ס ובפוסקים היה ה'חוות יאיר' בקיא בפילוסופיה ובמדעים, תכונה לצד שירה וזמרה. כך אנו רואים כיצד עוסק היה בתכונה ובמתימטיקה (בעיקר סי' רי"ט, אך גם קע"ב וקע"ג, וכן בסוף חוט השני). ה'חוות יאיר' היה מתנגד גדול לפלפול, והעדיף לחלוק על גדולים מאשר לפרש את שיטתם בדוחק, כפי שאמר בסי' קכ"ג: "וראיתי ובמקור אחר תמהתי על מה שכתב בספר "זיקוקין דנורא בשבח הפלפול"... וראוי לקרות הוי אוי ואבוי על מבחר הזמן שמבלין בזה לפעמים עד רובו של יום שהיינו יכולים ללמוד וללמד כה דפים מש"ס ומפוסקים..". ומסופר שהיה במו"מ עם גדול בן דורו על רמב"ם: ה'חוות יאיר' השיג עליו, אך הציע אותו גדול לתרץ את הרמב"ם בפלפול, וכך אמר לו ה'חוות יאיר': "חושבני שנוח לו לרמב"ם שיגידו שטעה באיזה דבר הלכה מאשר תלות בו בוקי סריקי בדמות איזה פלפול שלא עלה על דעתו מעולם". וכן כתב בארוכה בהקדמתו שהשתמרה לספר "יאיר נתיב" (שאבד).
מצינו בפ' הזהב דעתו של ר' יוחנן דמדאורייתא מעות קונות, אלא שתקנו חכמים דלמא יאמר מוכר נשרפו חיטיך בעליה וכו', והקשה החוות יאיר (סי' כד) שלכאורה היה להסתפק בתקנה שיתחייב המוכר באחריות ביכול להציל, ולא להגיע עד כדי ביטול קניין דאורייתא. ועוד, שלפ"ז יוצא שהמוכר יתחייב אף באונס גמור. ומתרץ, שראו חז"ל לתקן כך שמא יתעצל המוכר ויתנצל שלא יכול להציל יען כי הדליקה היא קרוב לאונס, וזה גם מדקדק ומסביר למה כתבו בגמרא נשרפו ולא שנגנבו או אבדו. (וע"ש במה שהקשו על זה בסי' כה). במקום אחר דן ה'חוות יאיר' (סי' קלו) האם יש במתן שוחד לשופט נכרי משום "לפני עור", שהרי מכשילו ב'דינים' שהיא אחת ממצות בני נֹח. ומסביר ה'חוות יאיר' כי לולא האיסור של "ושוחד לא תקח" היינו אומרים שאדם פטור בדיני שמים אם נותן שוחד כאשר הדין עימו, לפיכך אצל שופט נכרי שאינו מוזהר על שוחד, אם הנותן יודע שהדין עימו ורק ע"י נתינת השוחד יצא דין אמת – לא יתחייב בדיני שמים. אולם אם יודע שהדין עם חברו ונותן שוחד, הרי הוא עובר בגזל, שוחד ועיוות דין ללא חילוק בין נכרי ליהודי.


(פורסם באשכולות 321 - פרשת ויגש תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בה' טבת תשע"ה

קוד השיעור: 5989

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמרים על גדולי ישראל (זמן חורף תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור: