ישיבת כרם ביבנה

בין מדינה לממשלה

הרב אורי בצלאל פישר


רבים הם הטוענים: איך אפשר להודות על יום העצמאות, הרי ראשי המדינה אינם שומרים תורה ומצוות? לא זו בלבד, אלא הם בוודאי אינם רוצים שיונהג בארץ משפט התורה. ראשי המדינה אינם פועלים לקיום תורה ומצוות בארץ, ומגמתם שונה לחלוטין. יש רבים מיושבי ה'כנסת', ואפילו לפעמים ראשי ממשלה, שאין להם שיג ושיח עִם תורה ומצוות.


אם כן, על מה השמחה בקום המדינה? וכי זו המדינה שצִפינו לה? כתוב בספר שמות (ו, ו-ח):


לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם: וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה':


הקב"ה מביא אותנו לארץ ישראל כדי שנוכל להיות עם לה'. ה"ולקחתי" עומד כנגד מעמד הר סיני, שהקב"ה נתן לנו את התורה הקדושה. עלינו לבוא לארץ ישראל ולקיים בארץ ישראל את התורה ומצוות. כמובן, שבכל ספר דברים חוזר ונאמר יסוד זה, שאנחנו באים לארץ ישראל לקיים את התורה ומצוות: "ושמרת את חוקיו ומצוותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר ה' א-להיך נתן לך כל הימים" (דברים ד, מ).


עתה מתעצמת השאלה: על מה עלינו להודות, כשיש לנו מדינה שאינה מקיימת תורה ומצוות?


אלא, נראה שיש הבחנה פשוטה שתסביר לנו יסוד הודאתנו. יש להבחין בין ממשלה למדינה. הממשלה אלו האנשים שפועלים בכנסת ומשפיעים בעשייה בארץ ישראל. הם משפיעים על הכלכלה, החינוך וכו'. המדינה היא השלטון. אנחנו לא מודים לה' על הממשלה, אלא על המדינה. בכל השנים שהיינו בגלות לא היתה לנו מדינה. לא היה לנו שלטון, אלא היינו נתונים לשלטון הגוים, לרצונם ושגיונותיהם.


על כך שיש לנו שלטון יש להודות. עצם היכולת לפעול ולעשות בארצנו כרצוננו, יש בה זכות גדולה. הזכות לדאוג לעצמנו ולשמור עלינו מאויבנו היא זכות גדולה ביותר. המדינה היא הצלה מאויבנו. אכן, אולי אין כאן הצלה רוחנית, אבל יש כאן הצלה גופנית. והאמת שיש גם הצלה רוחנית. הקמת המדינה יהודית מאפשרת ליהודים לגור במקום שרוב תושביה יהודים, ובכך מונעת התבוללות.


בהקשר לכך אביא את דבריו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל (עיטורי כהנים תשרי, תשל"ז, מס' 19, עמ' 25):


כתבת, שאינך מבין למה שלטון גויים הוא גלות ושלטון יהודים חילוניים אינו גלות. בקושי אני משכנע את עצמי לענות לך. עיקרי אמונה פשוטים סתומים בעיניך, מצב כזה אצל בני תורה, ה' ירחם. כלל ישראל אינו בני ישיבה בלבד, אלא זרע אברהם יצחק ויעקב, כל אלו אשר בשם ישראל יכונו, ברית בין הבתרים והבריתות והשבועות שהשם יתברך כרת עם אבותינו הוא לכל זרע אברהם יצחק ויעקב, צדיקים בינונים ורשעים, ועל כלל ישראל כולו נאמר: 'בנים אתם לה' א-להיכם'. הגלות החלה כשנחרבה ירושלים וארץ ישראל נכבשה ע"י הגויים, ועל זה אנו צמים ד' צומות. לפני כן היו מלכים בישראל שהיו עובדי עבודה זרה, שטופים בעריות ושופכי דמים, ועל זה נאמר: 'ויעשו הרע בעיני ה' '. אבל אז זה לא היה גלות, אלא שלטון של רשעים בלבד. ובירבעם השני שגם עליו נאמר 'ויעש הרע בעיני ה' ', נאמר עליו 'הוא השיב את גבול ישראל בלבוא חמת כי ראה ה' את ישראל מורה מאוד ואפס עצור ואפס עזוב וכו' ויושיעם ביד ירבעם בן יהואש'. מדינת ישראל בבית ראשון הייתה של כלל ישראל, ולא של המלך ירבעם וחביריו. בזמן מלכות המלכים הרשעים לא הייתה גלות אלא להיפך, ורק כאשר הגויים כבשו את המדינה וישראל נעשו כפופים לגויים, נוצרה הגלות שחז"ל אמרו שהקב"ה מתחרט על כך (סוכה נב, ע"א). מדינת ישראל איננה של בן-גוריון וחבריו ושאר השרים של היום, אלא של כלל ישראל. ומשום כך שהמדינה היא תחת שלטון זרע אברהם יצחק ויעקב, ולא תחת שלטון גויים אין זה גלות. אין ספור למה שכתבו הקדמונים הראשונים והאחרונים בעניינים אלו. ואם אצל אדם לא זז שום דבר בנידון זה של גלות, הוא סריס רוחני גמור, ובסריסות אפשר להגיע ויש שהגיעו לידי קיצוץ בנטיעות לומר שח"ו לא השם יתברך משגיח על עמו וארצו, אלא הכל מעשה הסיטרא אחרא רח"ל.


אנחנו מקווים שבעתיד כל אנשי הממשלה יהיו יראים ושלמים, אבל עדיין יש כאן טובה. יש גם לזכור שחלק מאנשי הממשלה הם יראים ושלמים ופועלים לטובה. נזכור שעל אף שלא כל אנשי הממשלה הולכים בדרך ה', בסופו של דבר נעשה הרבה טוב בארץ. הממשלה מתקצבת חינוך דתי, דבר שאין כדוגמתו במדינות אחרות - וכי בחו"ל הממשלות מתקצבות חינוך דתי? הן מתקצבות רק חינוך כללי. באיזו מדינה יש תקציב לישיבות וכוללים? בוודאי אין כאן שיא השלמות, שהרי הממשלה אינה הולכת בדרכי ה' ולא פועלת בצורה הכי טובה. למרות זאת יש על מה להודות. גם כשיש טובה שאינה שלמה, יש להודות על הטובה.


יש צללים, אבל יחד עם זאת יש אור. עלינו להודות על האור, ולפעול להסרת הצללים.


הודאתנו אינה באה להסתיר מאתנו החסרונות, אלא היא באה להכיר בטובה. ומתוך כך נפעל לתקן החסרונות. לא באנו כדי לנוח, אלא באנו כדי לעבוד. נשמח בכך שיש מה לתקן ומה לפעול.


(פורסם בזמורות 133 - אייר תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בי' אייר תשע"ה

קוד השיעור: 6341

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר ליום העצמאות (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אורי בצלאל פישר
הרב אורי בצלאל פישר
ע K
הרב אורי בצלאל פישר
הרב אורי בצלאל פישר
ע K
הרב אורי בצלאל פישר
הרב אורי בצלאל פישר
ע K
הרב אורי בצלאל פישר
הרב אורי בצלאל פישר
ע K
הרב אורי בצלאל פישר
הרב אורי בצלאל פישר
ע K
הרב אורי בצלאל פישר
הרב אורי בצלאל פישר
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
E
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
E
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
E
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב הראשי, הרב יונה מצגר
הרב הראשי, הרב יונה מצגר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K