"אמר רשב"י הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב". ימיה של תופעת האנטישמיות כימי עולם, אך מניעיה שונים ואף מנוגדים. פעם נדמה שהיא מתפרצת משום בדלנותם של היהודים ופעם דוקא משום התערבותם. פעם היא מוסברת בשנאה טבעית כלפי החלש, ופעם משום חששם של הגוים מפני כוחם של היהודים; פעם על היותם קפיטליסטים ופעם אחרת על שהם נושאי הקומוניזם. עובדה שהיא שהם נרדפו במזרח ובמערב, ע"י שיכורים וע"י פילוסופים, ע"י מאמינים כמו ע"י כופרים. מהו הסוד?

לדברי המהר"ל "היו לישראל שונאים מבלי סיבה" (גבורות ה',נד). וכוונתו שאין להסביר את התופעה בסיבה הנראית לעין אלא במשהו עמוק ביותר. "אתם עדי נאום ה' ואני א-ל", וכיון שאנו מייצגים אותו, הרי השנאה כלפיו מופנית אלינו. "כי הנה אויביך יהמיון... אמרו לכו ונכחידם מגוי... עליך ברית יכרותו". "ורצונם להלחם בה'... ואלקים הוא ומי ירב לו" (אגרות הרמב"ם). המלחמה היא נגד העם המייצג מוסר אלוקי. במחזה "אחי גבורי התהילה", כותב סנטור רומאי דו"ח לסנט, "היהודים בעצם הווייתם סכנה הם לרומא... אפי' הם מועטים ומסתפקים בארצם הזעירה, חלילה לנו מהסיח דעתנו מסכנתם. צר העולם מהכיל את רומא ואת יהודה גם יחד" (עיונים לשמות עמ' 13).

וכך הדברים נמשכים עד לתקופתנו, כשהדברים הללו נשמעים הפעם מפי הצורר הגרמני. "ההשגחה יעדה אותי להיות משחררה הגדול של האנושות, אני משחרר את האנשים מכבלי הרוח אשר נהפך למטרה בפני עצמה, מן העינויים המכונים מצפון ומוסר... המלחמה על השלטון בעולם נערכת רק בינינו, בין שתי המחנות בלבד, מלחמת הגרמנים ביהודים. כל השאר אינו אלא מראית עין כוזבת. גם לו גרשנו את היהודי מגרמניה, הרי הוא מוסיף להיות אויבינו בכל העולם" (ראושיננג, שיחותי עם היטלר עמ' 193-203).

זהו אפוא המניע הפנימי המנצל מידי פעם אירועים שונים כדי להסביר את שנאתו. מה יהיה?

כבר נאמר לאברהם "ונברכו בך כל משפחות האדמה". כך הובטח לכל האבות, וזהו שאמר הנביא "נכון יהיה הר בית ה'... ונהרו אליו כל הגוים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו".

כשיעקב נאבק עם שרו של עשו, "וירא כי לא יכול לו ויאמר שלחני כי עלה השחר", היה על יעקב לשמוח בהצהרה של עשו שאינו יכול לו, אך יעקב סירב "לא אשלחך כי אם ברכתני". המאבק יסתיים רק כאשר תודה לי על הבכורה והברכות, ותכיר שאני מקור לברכה לעולם. "ויברך אותו שם", "שם, עם שובם המלא לתעודתם והתבודדותם שתתגשם לעד על אדמת הרי ישראל" (הרב הירש).