ישיבת כרם ביבנה

מדוע ט"ו בשבט כה חשוב לנו?

עזרא לרר

ישנה מחלוקת במשנה בתחילת מסכת ראש השנה מהו תאריך המוגדר לראש השנה לאילנות: בית שמאי פסקו שזהו אחד בשבט (יש לציין חשיבותו של תאריך זה, בו החל משה רבינו את דבריו שנכתבו בספר דברים נאומו שארך עד יום פטירתו בתאריך ז" באדר), ובית הלל פסקו שזהו ט"ו בשבט. ונפסקה הלכה כבית הלל, כמו תמיד, למעט מספר זעיר של מחלוקות בו פוסקים להלכה כבית שמאי. תאריך ט"ו בשבט הוא התאריך שבו האילנות סיימו את זמן קליטת מי הגשמים שיורדים בחורף, ועוברים מחזור מחודש של חנטה ונתינת פירות לקראת אביב פורח ומשגשג.


ואלו מנהגים מיוחדים שנוהגים בעדות ישראל בכדי לציין תאריך זה: אין מצטערים ביום זה בתעניות (אורח חיים סימן תקעב ס"ק ג) [לתשומת לב אלו מאתנו שמשתתפים בצומות שובב"ים ת"ת, ולאלו שבצבא - קבלו פטור בכל מקרה... J] וגם לא אומרים תחנון החל מערב ט"ו בשבט מתפילת מנחה.


בנוסף לכך מביא הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי, שנהגו ישראל משנים קדמוניות לערוך סדר על פירות האילן בט"ו בשבט ונוהגים לטעום פרי מחודש שעוד לא טעם השנה ולברך עליו שהחיינו (וזה הוקדם בצוואת ר"א הגדול לבניו, שציווה עליהם לערוך שולחן של פירות בט"ו בשבט ושלא יבטלו הנהגה זו, הנה לנו אסמכתא למנהג זה עוד מימי התנאים).


בעריכת סדר זה מביעים הכרת הטוב לקב"ה, שזיכה אותנו בכל השפע הזה, ע"מ שנוכל לחדש כוחות ולקדם את פיתוח הארץ ויישובה, כמו שהבורא הבטיח לאבות הקדושים וחזר על הבטחתו שעמ"י ירשו את הארץ, ולזאת הציב לנו תנאים נוחים ופירות שופעים עסיסיות ע"מ שנוכל להמשיך ולשמור על הארץ שנתן לנו והבטיח לאבותינו עוד הרבה שנים קודם לכן (וזה לכם האות לגודל מעלתכם, עכשיו שהנכם בצבא ומשמרים גבולות ישראל מכל צר ומשטין המאיים לקום ולהרגנו בכל יום מחדש, וידוע שאין הקב"ה עושה ניסים אלא אם כן אנחנו נמסור לכך נפש קודם לכן).


עוד נפק"מ הלכתיות מעניינות שתופסות משמעות בתאריך ט"ו בשבט:



  1. בתאריך זה נשלם מניין שלש שנים לפירות ערלה, דהיינו: אילן חדש שניטע אסור לאכול מפירותיו שלש שנים ראשונות לנטיעתו, ואין שנים אלו נמנות מעת לעת אלא החל מתאריך ט"ו בשבט מתחיל השנה, ובו נגמר שנה לנטיעת האילן. לאחר שלש שנים מתקדשים כל הפירות החדשים להיות בקדושת "נטע רבעי" (יש לציין, שלפי ההלכה כל פירות שלש השנים הראשונות נאסרים באכילה אף לאחר שלש השנים הראשונות, ואף נאסרים בהנאה, ורק הפירות החונטים החל מט"ו בשבט מוגדרים כפירות נטע רבעי). את פירות נטע רבעי יש להעלות לירושלים ולאוכלם בקדושה ואם קשה עלין הדרך יכול לפדות את קדושת הפירות על מעות ובעלייה לרגל יקנה בהם מאכלים בירושלים ויאכלם בקדושה.

  2. אסור להפריש מעשרות מפירות שנה אחת על השנייה, וגבול השנה זהו ט"ו בשבט, והכוונה שפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט על פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט.



עצם זכירת תאריך זה יזכיר לנו את העניינים ההלכתיים הכרוכים, כבכל חג שבמסורת היהודית, וכך נוכל להקפיד בהלכות הנזכרות.


(פורסם בזמורות 140 - שבט תשע"ו)

 

 

השיעור ניתן בא' שבט תשע"ו

קוד השיעור: 6845

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לט"ו בשבט (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע K