ישיבת כרם ביבנה

שלושת עמודי הציונות

אסף משניות

לכבוד יום העצמאות, יעסוק מדורנו השבוע הזה ביסודות נוספים של הרב סולובייצ'יק בהשקפתו על הציונות בכלל ועל המדינה בפרט.


בעבר, הצגנו במדור את ארבעת המזבחות[1], אותן מקריבה החברה הדתית לאומית מתוך אמונת אמת למען קיומה הפיזי והרוחני של המדינה. הפעם, לכבוד החג, נתמקד באותן שלוש יסודות, או אמיתות בראשית כלשונו של הרב, שבגללן אנו מוכנים ושמחים להקריב קורבנות אלו.


העמוד הראשון - מאת ה' הייתה זו:


היסוד הראשון, או העמוד הראשון עליו עומדת אמונתנו, הוא העובדה שקיומה של המדינה הוא מאת ה'. מבלעדי רצונו של הקב"ה מדינת ישראל לא הייתה קימת. רק בזכות רצונו של הקב"ה יכולנו לנצח בנסי ניסים במלחמות המדינה השונות.


על מנת לאמת אמיתות זו, אין להסתפק על הרגשת הלב וההיגיון הבריא, אלא עלינו להביא ראיות לדבר, והרב מציג בדבריו שתי ראיות לעובדה שהקב"ה רוצה בקיומה של מדינת ישראל. הראיה הראשונה היא דברי הגמרא במסכת שבת (עז ע"ב): "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה". פירוש הדברים בפשטותם הם שמכיוון שלכל דבר בעולם יש משמעות, ומשמעות כוונתה היא שיש יד מכוונת מאחורי הדבר, וכתוצאה מכך נהיר לנו שרצונו של הקב"ה הוא בקיומה של מדינת ישראל.


הראיה השנייה לדבר נובעת מהעיקרון ההלכתי שאם השונא מתקיף רעיון מסוים ביהדות, הרי זה סימן שרעיון זה אמתי. זאת הסיבה לדוגמא שבשעת גזירה "אפילו על ערקתא דמסאני יהרג ואל יעבור" (סנהדרין עד ע"ב). אם נסתכל על שונאי ישראל בימינו, נראה שאת עיקר חיציהם הם מפנים כלפי מדינת ישראל עצמה. וכאשר זו המציאות-הרי זו ראיה כי מאת ה' הייתה זאת.


העמוד השני - לא בשמים היא:


העמוד השני הוא שהתורה ניתנת לקיום בכל מקום ובכל מציאות. חשוב לזכור, שלפני מציאות קיומנו בגלות, העם היהודי קיים שתי ממלכות בארץ. כלומר, מציאות של מדינה אינה זרה ליהדות. נכון הדבר, שבמשך אלפיים שנה לא חיינו במציאות של ניהול כלכלה, צבא וחברה לאומיים, אלא כל אדם ואדם, וכל קהילה וקהילה, חיו לעצמם. משום כך, נשכחה מחלקים מהחברה היהודית, העובדה שלא רק שניתן לשמור תורה ומצוות במציאות לאומית, אלא שכך גם צריכה להיראות המדינה.


את האמת הזו אמר משה לפני שנפטר: "כי המצווה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא... כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים לב, יא-יד).


האמת הזו נועדה לשלול שיטות שונות, שלכל אחת ישנה הסתכלות שונה על היחס בין העולם המודרני ליהדות עצמה.


השיטה הראשונה היא שיטתם של חלקים מראשי הציונות, שטענו שאין לציונות דבר וחצי דבר עם היהדות. השיטה השנייה, היא דרכם של הרפורמים ומתקני הדת למיניהם. אלה טענו, שהיהדות הפכה לארכאית ולא רלוונטית לימינו. על כן יש לשנותה. השיטה שלישית היא שיטתם של אלה הקוראים לפרישה מהעולם והסתגרות בתוך הקהילה הסגורה. טענתם היא שאין אפשרות לשמור תורה ומצוות בעולם המודרני בכלל, ובחיי מדינה בפרט.


לשיטתנו - כל אלה טועים. לנו ברור שקיום תורה ומצוות, והגשמת חיי יהדות, לא תלויים בזמן מסוים. הם נצחיים ורלוונטיים לכל זמן ועת. לכך התפללנו בשנות הגולה, ואת זה אנו מקיימים בימנו, במדינה עצמאית.


מחלוקת זו אינה חדשה. למעשה, זו הייתה מחלוקתם של יצחק ורבקה בעניין הברכות, כשההשגחה פסקה כרבקה שקיום תורה ומצוות וחיי מדינה מלאים צועדים יד ביד. לבסוף, הודה יצחק לדברי רבקה.


העמוד השלישי - הנשמה היהודית בכל אחד מישראל:


מקובלנו, ש"ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא". אפילו החוטא הגדול ביותר יכול לחזור בתשובה. הסיבה לדבר, היא שהנשמה היהודית הטבועה בכל אדם ואדם בישראל, טמונה גם בחוטא.


אמת זו נתנה לנו את האומץ לצאת למסע להקמת המדינה ולהמשיך את המסע הזה גם בימינו, בהבטחת המשך קיום המדינה באופן הביטחוני, כלכלי וחברתי, עם החברה החילונית. ניגשנו בפחד לשותפות זאת, אך יחד עם זאת הבנו שאאותה נשמה יהודית קיימת גם בהם.


אנו מאמינים שבבוא היום, הנשמה היהודית בכל אדם בישראל תפרוץ החוצה, ואלה המתנגדים ליהדות, אלה המתכחשים לה, יחזרו לחיקה, ויחד איתם נמשיך לבנות את מדינת ישראל, ונוסיף רובד נוסף למשמעות 'מדינה יהודית'.


חג עצמאות שמח!



(פורסם באשכולות 376 # אמור תשע"ו)





[1] ארבעת המזבחות הן: מזבח ה"לך לך", מזבח החינוך, מזבח הר המוריה והמזבח שמשותף לכלל החברות בישראל-מזבח בניין הארץ. להרחבה על המזבחות עיין בסדרת המאמרים 'ארבעה מזבחות'.



 

 

השיעור ניתן בד' אייר תשע"ו

קוד השיעור: 7051

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר ליום העצמאות ממשנת הגרי"ד סולובייצ'יק (זמן קיץ תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
E
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
E
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
E
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב הראשי, הרב יונה מצגר
הרב הראשי, הרב יונה מצגר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K