דרך הלימוד בעיון

דרך הלימוד בעיון

הרב אריה שטרן


במאמר הקודם הגדרנו את מטרת הלימוד בעיון – השאיפה להגיע להבנה אמתית. ננסה לברר מה הם הדרכים להגיע אל היעד הזה, ונתמקד הפעם בשתי נקודות: א' – היגיעה והעמל. ב' – השכל.


היגיעה והעמל – על שום מה? שהרי מפורסמים דברי רש"י בתחילת פרשת בחוקותי "מה אני מקיים אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה", והעמל הזה הוא יסוד הלימוד בעיון, שהרי למדנו במסכת שבת (סג ע"א): "אמר רבא בר רב שילא ואמרי לה אמר רב יוסף בר חמא אמר רב ששת מאי דכתיב אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד, למיימינין בה אורך ימים איכא וכל שכן עושר וכבוד, למשמאילים בה עושר וכבוד איכא אורך ימים ליכא", ומפרש רש"י: "למיימינין - של תורה, שמפשפשין טעמיהן בדקדוק ובוררין, כימין המיומנת למלאכה. למשמאילין בה - שאין יגעים בה כל צרכן".


ועוד למדנו (שם פח ע"ב): "אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות, היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא", ומפרש רש"י "למיימינים - עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר".


ולכן ההדרכה ללימוד היא מה שאמר משה רבינו לבני ישראל ערב מותו בסוף פרשת האזינו (דברים לב, מו): "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת", ומפרש רש"י: "שימו לבבכם - צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוונים לד"ת וכה"א בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך וגו' והרי דברים ק"ו ומה תבנית הבית שהוא נראה לעינים ונמדד בקנה צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוון להבין ד"ת שהן כהררין התלוין בשערה עאכ"ו".


השכל – על שום מה? פשיטא שהבנה תלויה בשכל, ומכיון שהמטרה היא להגיע להבנה אמתית הרי שהעבודה היא להבין הדברים בשכל.


אלא, שבהרבה מקומות הגדיר המהר"ל את התורה שהיא השכל הא-להי, והיא השכל העליון (כגון נתיב התורה, פרק ב). המטרה של הלימוד היא לחבר את השכל האנושי שלנו אל אותו שכל א-להי עליון, וביתר דיוק: להעלות את השכל האנושי שלנו אל אותו שכל א-להי עליון. וזו באמת הסיבה למה שאמרנו מקודם שנדרשים עמל ויגיעה עצומים ללימוד, משום שלרומם את השכל האנושי ולחבר אותו לשכל הא-להי לא ניתן אלא בעבודה קשה ומאומצת עד מאד.


האם ניתן לגשת ללימוד התורה בשכל האנושי הרגיל שלנו? – בוודאי שלא. וכבר ידוע הביטוי האומר דעת בעלי בתים היפך דעת תורה, ומקורו בדברי הסמ"ע (סי' ג ס"ק יג): "פסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים", וביאור הדברים ע"פ הנ"ל, שהשכל של התורה הוא השכל הא-להי העליון, ואי אפשר שהאדם בשכלו האנושי התחתון יכוון מעצמו לאותו שכל עליון.


משום כך, בשעה שאנו ניגשים ללימוד התורה אנו ניגשים בהכנעה גדולה ובענווה גדולה על מנת לבטל דעתנו מול דעת התורה, ולכוון דעתנו אל דעתה של תורה, וזו היא אחת המטרות של הלימוד בעיון – להפוך את שכלנו לשכל של תורה. כל מי שמרבה ללמוד בעמל וביגיעה בעיון ובהעמקה את הש"ס והראשונים והאחרונים גורם בכך לשכלו שיהפוך להיות שכל של תורה, דהיינו הוא מרומם את השכל האנושי שלו להיות שכל של תורה.


ומתוך כך ברצוני לתקן טעות שנכתבה באחד המאמרים בעלון לפני כמה שבועות, בהסבר דברי הגמרא (ב"ק מו ע"ב): "א"ר שמואל בר נחמני, מניין להמוציא מחבירו עליו הראיה, שנאמר 'מי בעל דברים יגש אליהם' -יגיש ראיה אליהם. מתקיף לה רב אשי, הא למה לי קרא סברא הוא, דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא".


מה היא כוונת הגמרא "סברא הוא" - האם הכוונה היא שזו סברא בשכל האנושי הפשוט? בוודאי שלא. לא יתכן לקבוע הלכה על פי השכל האנושי הפשוט שהוא עלול להיות שונה ורחוק מדעת התורה. אלא, לענ"ד כוונת הגמרא היא שזו סברא פשוטה בשכל של תורה, דהיינו: מי שמילא כריסו בש"ס ופוסקים והפך את שכלו לשכל של תורה, אצלו זו היא סברא פשוטה, וממילא לא בעינן לזה קרא. וביתר ביאור: אמנם השכל האנושי הפשוט אכן מלמד את הכלל שהמוציא מחבירו עליו הראיה ("דכאיב ליה כאיבא" – שזו גם סברא 'אנושית'), אבל בכך אין די, ומחמת זה בלבד הגמרא לא היתה אומרת "סברא הוא" ו"למה לי קרא", אלא רק מחמת זה שהשכל התורני גם הוא סבור את אותה סברא, רק מחמת זה אומרת הגמרא "סברא הוא".


הבסיס ללימוד תורה הוא ביטול השכל האנושי אל מול השכל הא-להי, והמטרה בלימוד העיון הוא הפיכת השכל האנושי של האדם לשכל של תורה. זאת נשיג מתוך עמל רב ויגיעה מרובה בש"ס ובראשונים, ויהי נועם ה' עלינו.


במאמר הבא נברר בע"ה את הצורות השונות של הלימוד בעיון.





(פורסם באשכולות 411 # משפטים תשע"ז)

 

 

השיעור ניתן בכ"ח שבט תשע"ז

קוד השיעור: 7550

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמרים בעניין דרכי הלימוד
(זמן חורף תשע"ז)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור: