About the IKHS - Machon Lelimudei Kiddush Hachodesh

על שבע שנות הרעב, שמיטות, ומניין היוונים

 

"כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר"

(בראשית מה,ו)

 

מה הקשר בין פרשת השבוע לשנות השמיטה ולמניין היוונים (מניין שטרות) ?

לכאורה אין שום קשר. אם נתאמץ קצת נוכל לקשר בקושי: שנות הרעב הן 7, וגם שנות השמיטה הן 7. אולם ישנו קשר: הפסוק המצוטט לעיל מהוה סימן זכרון לאיתור שנת השמיטה על-פי מניין שטרות. מעט סבלנות ונסביר הכל:

איך יודעים באיזה שנה לשמיטה אנו נמצאים ? רבים מכירים את השיטה הנהוגה במניין שלנו לבריאת העולם – כדי לאתר באיזה שנה אנו עומדים במחזור השמיטה אנו לוקחים את השנה הנתונה ומחלקים אותה ב-7. שארית החלוקה היא השנה לשמיטה. לדוגמה ה'תשס"ד – 5764. נחלק ב-7 ונקבל 823 ושארית 3. אנו עומדים היום בשנה שלישית לשמיטה (שנת מעשר עני). בשנים 5761, 5768 השארית היא 0, והדבר מראה ששנים אלו הן שנות שמיטה. היום אנו משתמשים במניין לבריאת העולם, אולם בימים עברו השתמשו בחיי היום יום במניין המכונה "מניין שטרות" (יוצאי תימן ממשיכים להשתמש במניין זה עד היום במקביל למניין הבריאה !). מניין שטרות התחיל על-ידי המלך סלוּקוס היוני, אחר מיורשי אלכסנדר מוקדון, בשנת ג'ת"ן 3450 לבריאת עולם. (311/312 לפני ספירת הנוצרים). מניין זה מכונה גם בשם "מניין יוונים", או "המניין הסלוּקי". כדי לדעת מהי השנה לפי מניין שטרות נחסיר 3449 מהמניין לבריאת עולם, למשל: שנתנו ה'תשס"ד 5764 היא שנת 2315 למניין שטרות.

סוגיית הגמרא בבבלי מסכת עבודה-זרה (ט, ב) עוסקת בהשוואה של מניינים. בגרסת רבינו חננאל והתוספות בגמרא שם מובאת נוסחת חישוב השנה לשמיטה על-פי מניין שטרות, וזה תמציתה: יש לקחת את השנה לפי מניין שטרות, לגרוע ממנה 2 שנים (או להוסיף 5 שנים) אחר כך לחלק ב-7 ושארית החלוקה היא השנה בשמיטה. ננסה: שנתנו 2315 לשטרות, נחסר 2, נקבל 2313. נחלק ב-7 ונקבל 330 ושארית 3, המראה כי אנו עומדים היום בשנה השלישית בשמיטה. אותה תוצאה תתקבל גם אם נוסיף 5 על מספר השנה במקום לחסר 2: נקבל 2320 ואחר חלוקה ב-7  נקבל 331 ושוב שארית 3. סיבת ה"חיסור 2 / הוספה 5" לפני החלוקה ב-7 נעוצה בעובדה ששנת 1 לשטרות (שהיא 3450 לבריאת עולם) הייתה שנה 6 בשמיטה. כדי לאזן את החשבונות ביחס לשנות השמיטה יש לחסר 2 או להוסיף 5 על מספר השנה לפי מניין שטרות ורק אז לחלק ב-7. הפסוק שלנו מהוה סימן לזכרון הנוסחה:

"כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר". אם רוצים לחסר מחסרים שנתיים ואם רוצים להוסיף מוסיפים עוד חמש שנים.