Yeshivat Kerem B'Yavneh

חוות דעת תורנית על נחיתת אדם על הירח

חוות דעת תורנית על נחיתת אדם על הירח

הקדמת הרב מנחם כשר לספרו האדם על הירח

 

בששה לחודש אב שנת תשכ"ט, יום שני בשבוע, אירע דבר גדול והיסטורי בעולמנו. בשמה ארבע (לפי שעון ישראל) נחתו שני בני אדם על פני הירח לראשונה מאז בריאת העולם, אחרי נסיעה של למעלה ארבעה ימים. ליתר דיוק 102 שעות, 45 דקות, ו-42 שניות, בחללית שכונתה בשם ''נשר" - "אפולו" 11. הטייסים עברו בחללית זו מרחק 380 אלף קילומטר, שהוא המרחק בין כדור הארץ והירח, והגיעו ללא תקלות אל הירח.

מעל הירח התקשרו עם מרכז הבקרה שביוסטון, בארצות הברית, והשמיעו את דברם באזני מאות מליונים ברחבי תבל, אף ראו את תנועותיהם על מסך הטלוויזיה, כאשר שהו על קרקע הירח, (אחד הטייסים שלש שעות, והשני - שעתיים ויתר הזמן היו בתוך החללית). לאחר שגרפו דוגמאות של קרקע הירח ונטלו אבנים באמתחתם, שבו האסטרונאוטים בשלום אל הקרקע, בשעות הערב של יום חמישי.

מאורע גדול זה הביא מליוני אנשים לידי השתוממות והתפעלות, בראותם עד היכן התקדם והתפתח המדע בעולם, ואילו בקרב חלק מהיהודים המאמינים עורר הדבר תהיות ומבוכה. בעת הזאת נשאלתי אם יש בידי להאיר את המאורע הזה באור תורני, להרגיע לב האנשים האלה, ולחזק אמונתם. למטרה זו התחלתי לכתוב בעזהי"ת את הקונטרס דלהלן, וכיום עשירי לחודש
אב הופיע הפרק הראשון מקונטרס זה בהשמטות וקיצורים בעתון , "המודיע", וכן בירחון "הפרדס" (חודש תשרי), וקיצור הדברים ותמציתם בפא"פ, פרשת עקב, וכאן אני מגיש לקוראים גם את המשך הפרקים.