Yeshivat Kerem B'Yavneh

תשובת הרב בן ציון פירר על הערות הרב כשר

תשובת הרב בן ציון פירר על הערות הרב כשר

ספר "חמדת ציון" סימן סד עמ' רפב-רפד

מהדורה חדשה מתקונת ומורחבת התשמ"ה

סימן סד

תשובה על ההערות הנ"ל [הכוונה להערות הרב כשר]

(אמורה היתה להתפרסם ב"נועם" יד ולא נתפרסמה … נתפרסמה בספרי "ליום חגנו" כשהגאון המעיר היה עוד בחיים).

ברצוני להתייחס פה להערות הנ"ל בקצרה:

א) המעיר כותב:"מ"ש בשם הגר"ש גורן שליט"א אינו מדוייק, כי ראיתי בגוף דבריו ושם חוקר ג"כ על שמירת שבת על הלבנה איך לחשוב, הרי סובר שכן יש חיוב שמירת התורה, ולשונו הנ"ל ''לא ניתנה לקיים", כוונתו כמ"ש שם ש"אין שום אפשרות לקיים שם את התורה", עכ"ל.

אצטט פה דברי הגר"ש גורן שליט"א בכתבה הנזכרת במאמרי הנ"ל, כדי לעמוד על כוונתו בנידון: "עלינו לדעת שהתורה לא ניתנה לקיים אותה אלא על פני כדור הארץ, בתנאים האטמוספיריים, האסטרונומיים , והפיסיקליים של כדור הארץ בלבד. "על הירח אין משמעות לתורת ישראל" (ההדגשה במקור הכתבה - ב"צ פ.). המילים אחרונות מדברות בעד עצמן.שכוונתו של מי שאמר אותן היא,כמו שאני הבנתי.

זאת ועוד אם נתכוון רק לומר שאין אפשרות לקיים את התורה על הירח ולאשאין משמעות לקיום זה, למה הרחיב את הדיבור על העובדה שאין כל אפשרות לחיות על הירח אלא במיתקן סגור הרמטי שהיא שלוחה של כדור הארץ ?למה לא אמר בפשטות כמו שאומר הגרמ"מ כשה ז"ל, כי מכיון שעל הירח אין הזמן הולם קיום מצוות התלויות זמן, לכן יש לקיימן כפי הזמן הקיים על פני כדור הארץ ? למה לו להגדיר את המיתקן כשלוחה של כדו הארץ ? כוונתו, איפוא, ברורה ושקופה, שאם לא היה המיתקן נחשב כשלוחה של כדור הארץ, לא היה בו חיוב קיום מצוות התלויות בזמן, כיון "שעל הירח אין משמעות לתורת ישראל", כפי שכתב כך במפורש כנ"ל.

ב) המעיר כותב "נשתוממתי לקרוא החלטה כזו בשאלה הנוגעת לקיום כל התורה כולה". האם באמת יש במאמרי דיבור כלשהו על החלטה ? והרי המעיר עצמו מביא אחר כך את דברי במאמרי, שכל מה שכתבתי בנידון "הוא בבחינת הרהור ראשון", האם הרהור הוא כבר החלטה ?

ג) המעיר כותב: ואין למדין הלכות מדברי אגדה, כמו שהעיר בעצמו". אמנם כתבתי במאמרי הנ"ל שאין למדים הלכות מדברי אגדה, אבל הוספתי שאני בנידון זה אינני לומד הלכות מדברי אגדה, וכך כתבתי: "אמנם אין משיבין על אגדות וכן אין משיבים תשובה לשאלה הלכתית מאגדות, אולם אגדה זו שהובאה לעיל, משמשת לנו רק הזדמנות להסברת הדברים ולא מקור להם. כי קביעה זו שיש מצוות רבות שבמתכונתן זו שבידינו אין להן מקום על הירח, אינה צריכה ראיה, היא מדברת בעד עצמה".

זאת ועוד, הראייה הישירה והעיקרית שהבאתי להרהורי הראשון הזה היא גמרא מפורשת שכל כולה הלכה ולא אגדה, כוונתי לסוגייה הערוכה בקידושין דף ל"ז שהבאתי במאמרי - ודוקא ממנה מתעלם המעיר לגמרי ואינו מקדיש לה אפילו מילה אחת. אתמהה.

ד) המעיר כותב: "ויש הרבה להאריך על כל הפרטים, אבל אין באן מקומם".

דברים אלו מאד תמוהים בעיני. האם יש מקום יותר מתאים לברר הלכה חשובה, מאשר "נועם" שנועד להיות "במה לבירור בעיות הלכה", כפי שהוא מעיד על עצמו בשער ?

ה) המעיר כותב: "ויש לתמוה איך אפשר לחדש דבר תמוה כזה, שיש אפשרות ליהודי שנולד ישראל, להסתלק ולהפטר מכל מצוות התורה, ואיך לא שאל לעצמו, קדושה שבו להיכן הלכה ?

מצינו לחז"ל שאמרו בנדה (ס"א :), אמר רב יוסף: זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא, וכמה נתחבטו ונתלבטו הראשונים והאחרונים שישבו על המדוכה לבאר מאמר זה, אם הכוונה לעתיד להוראת שעה או לדורות, מפני שעיקר גדול בידינו שהתורה נצחית היא ושלא תשתנה אפילו כקוצו של יו"ד, ויש מפרשים משום שאז ישתנה טבע בני אדם וכו'. אבל מעולם לא עלה על הדעת שגם בעולמנו אנו תהיה אפשרות שבני אדם יעשו ישוב על הלבנה, ואדם מעולמנו יעוף ויקבע דירתו שמה ויפטר מכל המצוות שבתורה".

עברתי על פיסקה זו שבדברי הגאון יותר מפעם אחת ואודה שלא זכיתי להבין את דבריו אלה. לעניות דעתי אין הנידון דומה לראייה מכל וכל. אם אמנם הרהורי הראשון בנידון זה יש בו ממש, אין הוא סותר כלל וכלל את העיקר הגדול שבידינו על התורה שהיא נצחית. כי היא נצחית במקום שהיא חלה פעם אחת. תחולתה איננה נפסקת ולא תיפסק לעולם במקום שהיא ניתנה, היינו על האדמה. אבל במקום שהיא אף פעם לא חלה מפני שבו היא לא ניתנה, איך אפשר לטעון למען נצחיותה באותו מקום ? אם נתלבטו במאמרו של רב יוסף, הרי זה מפני שהוא מדבר על ביטולן של מצוות במקום בו ניתנו והן קיימות בו לעת הזאת.

בסיכום: אם יש מקום להרהור שני בנידון, הרי זה רק על סמך הדרשות בספרי שהובאו במאמרי, שחובת הגוף חלה בכל מקום, מכתובים אחרים ולא מן הכתוב "על אדמה" כפי שדורש התלמוד הבבלי בקידושין הנ"ל, ואם הדרש איננו מן המילים "על האדמה", יש לרבות כל מקום וגם זה שמחוץ לאדמה. ברם, עדיין לא מצאתי פירכא על הדברים שכתבתי באות ב' במאמרי הנ"ל. יש להניח שבעוד פחות מדור אחד, תצוף הבעיה הזאת על פני השטח בגלל האקטואליות שבה, ואז יבואו מורי הוראה בישראל, בעלי התריסין ויחוו את דעתם בנידון.