מגוון דעות מול קנטרנות לשמה

מגוון דעות מול קנטרנות לשמה

BackBack to Main Page

By: הרב זאב לוין

רעיון לפרשת קרח

MS Word Download the Shiur

אמר ר' עקיבא לתלמידיו: "שלי ושלכם שלה הוא (על רעייתו רחל)" (כתובות סג').


אנו, בוגרי ישיבת כרם-ביבנה, זוכרים בכל עת כי התשתית לשיטת לימוד התורה אותה קיבלנו בישיבה "שלו היא", של מרן ראש הישיבה, הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל.


ולכן גם בפרשת מחלוקת קרח ועדתו חשוב לצטט את פירושו של ראש הישיבה זצ"ל על "מחלוקת הלל ושמאי", והרי דבריו:


"בית שמאי מתייחסים במצבים רוחניים למצב של לכתחילה, בעוד שבית הלל מתייחסים להתפתחות הרוחנית הקיימת לבדיעבד והלא כתב רבינו האר"י ז"ל, שלעתיד לבוא בזמן המשיח, תנהג הלכה כבית שמאי וכמו ששנינו באבות על מחלוקת הלל ושמאי שהיא, סופה להתקיים, כי שתי הדעות תקיפות בעיתן ובזמנן". (אסופת מערכות – חנוכה, דף צ"א).


לכאורה, זהו הקו המנחה במחלוקת קרח ועדתו מול משה, כאשר קבוצתו של קרח מציגה עמדה הזהה רעיונית לזו של שמאי והראיה הבולטת היא התיאור במדרש רבה על פרשתינו: " 'ויקח קרח', מה כתוב למעלה מן הענין (בסיומה של הפרשה הקודמת), 'ועשו להם ציצית', קפץ קרח ואמר למשה: טלית שכולה תכלת, מהי שתהיה פטורה מציצית? אמר לו, חייבת בציצית. אמר לו קרח, טלית שכולה תכלת אין פוטרת את עצמה, ארבעה חוטים פוטרים אותה?! בית מלא ספרים (ספרי תורה), מהו שיהיה פטור מן המזוזה? אמר לו, חייב במזוזה. אמר לו (קרח), כל התורה כולה אינה פוטרת את הבית, פרשה אחת שבמזוזה פוטרת את הבית?" סוף ציטוט.


בסוגיא זו נראה, כאילו משה, כבית הלל, כפירוש ראש הישיבה זצ"ל מדבר על בדיעבד: מזוזה במקום תורה שלמה, פתיל תכלת במקום טלית שכולה תכלת. ואילו אנשי קרח מדברים על לכתחילה של שלמות כל הטלית ולא רק פתיל אחד, כל התורה ולא רק פרשיה אחת. זו היהדות האמתית לכתחילה כשיטת בית שמאי. תיאור נוסף במדרש מחזק גם הוא תפיסה זו: "אמר רב, און בן פלת, אשתו הצילתו ואמרה לו: מה לך בהדא פלוגתא, אי אהרון כהנא רבה, את תלמידא. אי קרח, כהנא רבה, את תלמידא (מבחינתך אין כל רווח במחלוקת זו, שכן תמיד תישאר אתה התלמיד, כאשר הכהן הגדול יהיה אהרון או קרח)". ובהמשך מציג המדרש את תפיסתם המיוחדת דומה לשיטת בית שמאי: "אמרה ליה, ידענא כוליה כנישתא קדישא (יודעים אנו שקבוצתו של קרח, כולם עדת קדושים), דכתיב בהו כי כל העדה כולם קדושים, מה עבדת? אשקיתה חמרא וערביתה ואגניתה בערסא והוה יתבא אבבא היא וברתיה וסתרא למזיה, כל מאן דאתא בשביל און בעלה, כיוון שחזיה הדר" (השקתה את בעלה יין, נרדם במיטתו, ישבה היא ובתה בפתח הבית בגילוי ראש, כל מי מאנשי קרח שהגיע בסמוך לביתה, חזר לאחוריו מאחר ולא היה מוכן לראות אשה גלויית ראש – שיער באשה ערווה).


בניגוד למשה שהיה מוכן שגם נשים שאינן מקפידות על כיסוי ראשן ישתתפו בדרשותיו בדברי תורה, קרח ואנשיו שללו לחלוטין כל קשר עם אלו, ואפילו במחיר הפסד של תגבור לקבוצתם, שהוא און בן פלת.


שני מובואות אלו מציגות באופן הברור ביותר כי גם קרח ואנשיו חלקו על משה לשם שמים, ואם כן מה ראו חכמים לפסול את מחלוקתם, או ליתר דיוק, על מה נענשו הם בעונש כזה חמור, כאשר לתפיסתם יש מקום של כבוד במחלוקת לשם שמים?


וכאן חשוב לראות את תיאור הכבוד ההדדי שרחשו הלל ושמאי זה לזה, ובכך מחלוקתם קיבלה מימד של "סופה להתקיים".


מקור א': עירובין יג', "שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותינו והללו אומרים הלכה כמותינו. יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלוקים חיים, וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו ושונים דבריהם ודברי בית שמאי ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהם".


ומקור ב': יבמות יד', "אע"פ שנחלקו בית שמאי ובית הלל בצרות, באחיות, בגט ישן וכו' ", לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי, ללמדך שחיבה וריעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר: "האמת והשלום אהבו" (זכריה ח'). למרות המחלוקת בנושא גיטין שאמורה להיות לה אפילו השלכה ביחס לכשרות הצאצאים במידה והגט אינו תופס לפי אחת השיטות, בכל זאת לא נמנעו מנישואין הדדים שכן האחוה והרעות היו תנאי בסיסי אצלם לבירור שיטות ההלכה.


ומולם קרח ועדתו – כאן ניתן לראות תופעה שלילית של השמצה, עלבון וניסיון לפגוע במעמדו, ביושרו, בטוהר מידותיו של משה, והרי דבריהם של דתן ואבירם: "המעט כי העליתנו מארץ זבת ודבש (מצרים) להמיתנו במדבר, כי תשתרר עלינו גם השתרר. על מה אתה מתרברב עלינו, מה טובה עשית לנו, הוצאתנו ממצרים שהיא כגן ה' ולארץ כנען לא הכנסתנו, העיני האנשים ההם תנקר, לא נעלה" (מדרש רבה). לעומתם מציג משה את העובדה שמאז ומתמיד נהג בטוהר מידות מיוחד "לא חמור אחד מהם נשאתי מה שהיה דרכי ליטול, לא נטלתי מהם. בנוהג שבעולם אדם שהוא עושה בהקדש נוטל שכרו מן ההקדש ואני בשעה שהייתי יורד ממדין למצרים היה דרכי ליטול מהם חמור שבשביל דרכיהם ירדתי – ולא נטלתי! כי יהיה להם דבר, בא אלי ושפטתי ואני לא עשיתי כן אלא הלכתי אצלם ולא הרעותי אחד מהם, שלא חייבתי את הזכאי ולא זיכיתי את החייב" (מדרש רבה).


בפרקי אבות נראה בבירור כי אין מחלוקת בין הלל ושמאי על עקרונות התורה, אלא על הדגשים: "הלל ושמאי קיבלו מהם – הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות", מולו שמאי – "אמור מעט ועשה הרבה", ומסביר הברטנורא "כמו שמצינו באברהם אבינו עליו השלום שאמר תחילה - ואקח פת לחם ובסוף – ויקח בן בקר רך וטוב". ובהמשך דברי שמאי "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". עד כאן שניהם במידות שבין אדם לחבירו ומכאן לתורה. הלל: "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, אם אין אני לי, מי לי? (בלימוד התורה והמצוות), ואם לא עכשיו, אימתי?". ולצידו שמאי: "עשה תורתך קבע" ופירוש הרע"ב: "שיהיה עיקר עסקך ביום ובלילה בתורה וכשתהיה יגע מן הלימוד, תעשה מלאכה, ולא שיהיה עיקר עסקך מלאכה וכשתפנה מן המלאכה, תעסוק בתורה".


ברור שהלל ושמאי מדגישים שניהם כאחד את חשיבות אהבת הבריות לצד לימוד התורה, כאשר מחלוקתם אם כן באותם מקרים של סתירה בין השניים כמו הטרדת הלל בשאלות קנטרניות בערב שבת בשעה שהיה אמור להערך לתפילה ולהכנות שבת, או מי שרצה להתגייר בתנאי שילמדו אותו את כל התורה בשעה שהוא עומד על רגל אחת. לשמאי נחשבת התעסקות זו כביטול תורה בעוד הלל רואה בכך מצווה של קירוב לבבות ואהבת עם ישראל.


ונסיים בהדגשת המדרש על הכבוד שעלינו לרכוש לרבותינו: "אמר רב חסדא: כל החולק על רבי כחולק על השכינה, שנאמר (בפרשת קרח) "בהצותם על ה' " אמר ר' יוסי בר' חנינא: כל העושה מריבה עם רבו, כאילו עושה עם השכינה, שנאמר: "המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה'" (במדבר כ', יג'). אמר ר' חנינא: כל המתרעם על רבו, כאילו מתרעם על השכינה, שנאמר: "לא עלינו תלונותיכם כי על ה' " (שמות טז', ח'). אמר ר' אבהו: כל המהרהר אחר רבו, כאילו מהרהר אחר השכינה, שנאמר: "וידבר העם באלוקים ובמשה, למה העליתנו ממצרים" (במדבר כא', ה'), (מדרש רבה על פרשתינו).


תקוותנו שתתקיים בנו תפילת וברכת הנביא זכריה – "האמת והשלום אהבו".

Shiur ID: 2428

Scan to load the shiur on the KBY website:

 

 

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion

Add your comments:




ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע
הרב יוסף אילוז
ע
ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע
הרב נחמן ארנרייך
ע
Rav Gavriel Saraf <br> Rosh HaYeshiva
Rav Gavriel Saraf
Rosh HaYeshiva
E
Rav Netanel Berkovitz
Rav Netanel Berkovitz
ע
Rav Aharon Friedman <br> Rosh HaYeshiva
Rav Aharon Friedman
Rosh HaYeshiva
ע
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע