כוחו של מנהיג

כוחו של מנהיג

BackBack to Main Page

By: הרב נתנאל שושן

מאמר לפרשת קרח

מאמר לפרשת קרח (זמן קיץ תשע"ו)

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע: וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף: (טז, כ-כב)


במדרש תנחומא (אות ז) מתואר כאן דו-שיח שהתקיים בין משה לקב"ה, ובו משה 'מסביר' לבורא מדוע אין ראוי לכעוס על כל עם ישראל. ולמרבה הפלא הקדוש ברוך הוא מסכים עם סברתו של משה, ומחליט לחזור בו מכעסו. ובלשון המדרש: "אמר להם הקב"ה (למשה ולאהרן): יפה אמרת! אני מודיע מי חטא ומי לא חטא".


התמיהה כמו עולה מאליה: וכי הקב"ה בן אנוש הוא ח"ו שקיימת לפניו אפשרות כזו של חרטה וכדו'?! כיצד ניתן להבין את הדבר?


סיפור נוסף מצינו בתורה, שיש לתמוה בו תמיהה הפוכה. כאשר ראה משה במצרים שני אנשים עברים נִצִּים - "וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (שמות ב, יג-יד). ומבאר המדרש (שמו"ר א, ל): "היה משה, מהרהר בלבו ואומר: מה חטאו ישראל שנשתעבדו מכל האומות, כיון ששמע דבריו אמר: לשון הרע יש ביניהן היאך יהיו ראויין לגאולה לכך אמר אכן נודע הדבר עתה ידעתי באיזה דבר הם משתעבדים".


הדברים מפליאים! אותו משה שבפרשתנו תמה, כיצד הקב"ה מושך את הכעס והחמה מהאדם הפרטי לאומה כולה, הוא הוא שמייחס בפרשת שמות את תכונת לשון הרע שמצא בשני אנשים בעם לעם כולו, עד כדי כך שהוא מחליט באותו רגע שבעוון לשון הרע הם עדיין משועבדים!


התשובה לכך – ש"היא הנותנת"! בפרשת שמות שגה משה בהסתכלותו על עם ישראל, בכך שחשב שאם ראה אדם אחד שחוטא - יש בזה 'בנין אב' לכל העם כולו. הבורא ברחמיו נתן לו פתח לתקן את חטאו זה בפרשתנו, ועל כן הוא הכניס אותו לאותו ניסיון, וצייר לו מצב כאילו כל העדה צריכה להיענש בגלל אדם אחד, כדי לתת למשה הזדמנות לתקן את שקלקל, ולענות לקב"ה את מה שהוא ענה.


מכאן נפתח לנו צוהר, ללמוד מעט על דמותו של משה רבינו עליו השלום.


הגמרא בשבת (טז ע"ב) מביאה עובדה מעניינת: "שמעון בן שטח תיקן כתובה לאשה וגזר טומאה על כלי מתכות". הרב קוק זצ"ל בספרו 'עין איה' (שם, אות עה) מסביר מה הקשר בין שתי התקנות שתיקן שמעון בן שטח – כתובה לאשה וטומאה לכלי מתכת.


ישנן שתי דרכים של התמודדות עם הרע בעולם: אפשרות אחת - לשבור את הכל, למרות שיהרסו גם מקצת מהדברים הטובים שמעורבים בו. אפשרות שניה - לנסות לבודד את הרע מהטוב ולהשמיד רק את הרע ואת הטוב להשאיר על כנו.


זהו הקשר בין שתי התקנות: ברגע שיש כלי טמא, קיימות שתי אפשריות להילחם עם הטומאה - האחת מיידית, לשבור את הכלי. אמנם טומאה כבר לא תהיה כאן - אך גם כלי כבר לא יהיה כאן. השנייה, לעבור תהליך ארוך של שבעה ימים ולטהר את הכלי. אכן, זוהי דרך ארוכה, אך המלחמה תהיה רק עם הטומאה והחלק החיובי, הכלי, יישאר על כנו. דרך התיקון בכלי מתכות לא תיעשה על ידי הריסת כל הכלים וריתוכן מחדש, אלא דווקא על ידי טהרת הכלים בדרך הנכונה.


אותו ענין קיים גם בקשר בין איש ואישה. ישנם לפעמים קשיים, בעיות שמעיבות על הקשר הנפלא והמרומם. אפשר 'לפתור את הבעיה' בדרך פשוטה וקצרה - לתת גט, לנתק את הקשר, אך הקשר על כל המכלול שבו כבר לא יתקיים. ישנה דרך אחרת, "להכריח" את בני הזוג לפתור את הקשיים, למקד את הרע ולבערו לבדו. זוהי אמנם דרך ארוכה ומורכבת יותר, אך הדבר הטוב והמרומם הזה, קשר הנישואין, יעמוד על כנו. זהו ענינה של תקנת הכתובה, שאדם לא יגיע לפתרון מסוג פירוק הקשר, אלא לפתרון של מיגור הרע והשארת הקשר המרומם במקומו.


עניין הקשר בין האיש לאשה שמתבטא בכתובה הוא, שגם אם יהיו אי-אלו תקלות והתנגשויות בין רצון האיש לרצון האישה אין לפוצץ בשל כך את הקשר ביניהם, אלא יש להסיר את הדברים הרעים, את המחלוקות והתככים, ולהישאר בקשר טוב ונקי.


זהו אותו ענין של תהליך טהרת הטומאה בכלי מתכות.


נחזור לפרשתנו. קרח חטא באמרו למשה ואהרן "כי כל העדה כולם קדושים... ומדוע תתנשאו על קהל ה'". שאיפתו וכוונתו של קרח הייתה נכונה וטובה. הוא ביטא את השאיפה אל הקודש. על פי זה ניתן להבין כיצד אנשים חשובים וצדיקים נמשכו אחריו, כי קורח ייצג ודיבר על השאיפה אל הקודש, שכולם יזכו לקרבת ה' גדולה. אולם דרכו של קורח הייתה עקלקלה ומפותלת, וחז"ל אמרו שאצל קרח היתה טעות שנבעה ממניעים אישיים של קנאה, ומתוך כך "עינו הטעתו". לא זו הדרך אשר בחר בה ה'.


יוצא אם כן, שהיו כאן טוב ורע משמשים בעירבוביא. מצד אחד - הרצון לקרבה אל הקודש, ומצד שני – הרהור אחר דבר ה' אשר בחר במשה ואהרן. גם כאן, כדי לתקן את הפגם שיצר קרח, יש ב' אפשרויות: או להכרית והשמיד את כל עדת קורח ותומכיו, אלא שבדרך זו, אם יושמדו כל תומכיו כרגע, יש חשש שגם השאיפה אל הקודש תיפגם, ושוב לא יחפוץ אדם לחוש את רגש הקרבה לקב"ה. יש דרך נוספת, שהיא ארוכה וקשה יותר, שלא להכרית את העדה, אלא לכלות רק את הרע שנמצא בעם, כרופא המנתח את היד הפגועה ובכך מציל את הגוף כולו. על ידי זה תישאר השאיפה החיובית אל הקודש. על כן אומר משה "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף".


אלו דברי המדרש בהם פתחנו: "אמר להם הקב"ה, יפה אמרת. אני מודיע מי חטא ומי לא חטא", כלומר, אצל מי הדבר נבע משורש פורה ראש ולענה, ומי נגרר אחרי החוטאים אבל אצלו זה נובע משורשים טובים ובעצם עצמותו הוא לא חטא.


דרך זו, ראוי שידבק בה האדם. כיון שאם לעינינו נראה שיש בעם כוונות טובות ויכולות אדירות, אין לנו להכריתם ולהרסם רק משום פגם קטן, אלא לתקן את המעוות ולהמשיך ולעלות עם אותו העם אל הדרך העולה בית אל - כדרך תקנת כלי מתכות וכדרך תיקון וחיזוק הקשר שבין איש לאשתו. זהו כוחו של משה רבינו, המנהיג הדגול, לראות גם את הטוב שברע, ולחזק את הרצונות והצדדים החיוביים.


(פורסם באשכולות 383 # קרח תשע"ו)

Shiur ID: 7133

Scan to load the shiur on the KBY website:

 

 

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion

Add your comments:




ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע
הרב יוסף אילוז
ע
ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע
הרב נחמן ארנרייך
ע
Rav Gavriel Saraf <br> Rosh HaYeshiva
Rav Gavriel Saraf
Rosh HaYeshiva
E
Rav Netanel Berkovitz
Rav Netanel Berkovitz
ע
Rav Aharon Friedman <br> Rosh HaYeshiva
Rav Aharon Friedman
Rosh HaYeshiva
ע
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע
Rav Mordechai Greenberg <br> Nasi Hayeshiva
Rav Mordechai Greenberg
Nasi Hayeshiva
ע