עיני יעקב עם ישראל

עיני יעקב עם ישראל

הרב ישי בוכריס

MS Word להורדת השיעור

קודם שיעקב יורד מצרימה, נוסע הוא וכל אשר לו לבאר שבע לזבוח זבחים לאלוקי אביו. שם ה' נגלה אליו ומרגיעו באשר לירידה מארץ ישראל:"ויאמר אנוכי האל אלוקי אביך, אל תירא מרדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם. אנוכי ארד עמך מצרימה, ואנוכי אעלך גם עלה, ויוסף ישית ידו על עיניך". (בראשית מו, ג-ד)


שלוש הבטחות יש בפסוקים אלה ליעקב:


א. לגוי גדול אשימך שם.


ב. אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה.


ג. יוסף ישית ידו על עיניך.


הבטחות אלו באו משום חששותיו של יעקב מההליכה למצרים ומה שהיה שם. ע"כ מבטיחו הקב"ה  שהדרך לא תמעט את זרעו- לגוי גדול אשימך שם. אך מאידך ישנו חשש שישתקעו במצרים שהרי יהיו גוי ואף תהא להם שם רווחה כלכלית וע"כ מבטיחו הקב"ה אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה.


הבטחה שלישית "ויוסף ישית ידו על עיניך" אף היא מובנת ברובד הפשט, שהרי ישנו חשש שלא יוכלו להתקיים מבחינה כלכלית, ויש צורך באדם שיכול ורוצה לדאוג לצרכיהם של יעקב ובניו. וכיוון שיוסף הינו משנה למלך בידו לעשות כך. (רשב"ם)


אך ביטוי זה "ישית ידו על עיניך"- יעצים את עיניך. מכאן שיש לסתום עיני המת שלא יהיו פתוחות. ישנם מדרשים נוספים הקושרים ביטוי זה למיתתו של יעקב.


אבל ישנם מדרשים נוספים שמבארים שאין כאן הבטחה פרטית ליעקב האיש אלא הבטחה ליעקב כאבי האומה. כך ישנו מדרש שכוונת הקב"ה בהבטחה זו שיוסף ישית ידו על העם (בנ"י) אשר הם "כעיניך". כלומר יוסף ישגיח על עם ישראל אשר הם בבת עינו של יעקב. השגחה זו אין מובנה כהשגחה כללית והשגחה לצרכים גשמיים, אלא כהשגחה לצרכים רוחניים של עם ישראל. שהרי הענין הרוחני אינו נמצא בראש סולם העדיפויות בארץ מצרים, וע"כ יש חשש שהשהיה במצרים תשפיע על עם ישראל וידרדרו ברוחניותם ובמידותיהם.


הביטוי "עיני יעקב" במובן של עם ישראל, נמצא בפסוק אחר כמעט מפורש בתורה. "וישכון ישראל בטח בדד, עין יעקב". וילמד הסתום מהמפורש היינו שהדאגה לעם ישראל כדי שישב בטח צריכה להיות ע"י שישב בדד. אף שעם ישראל יורד מצרימה יש צורך שלא יתערבו עם מצרים כדי שהשפעת המצרים תהיה מזערית.


ואכן רואים אנו שיוסף מאכלס את יעקב ומשפחתו בארץ גושן. על הפסוק :"בעבור תשבו בארץ גושן" מסביר רש"י "וכשתאמרו לו (לפרעה) שאין אתם בקיאין במלאכה אחרת, ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם". כלומר ארץ גושן רחוקה היא מערי המרכז, ויוסף הבין שהדרך לשמור על יחודו של עם ישראל יש צורך שישב בארץ מרוחקת-בדד.


וכמו שלמדנו מהפסוק וישכון ישראל וכו' לנידון דידן, שיש צורך בישיבה בדד כך יש ללמוד מפסוקינו אנו דבר המפורש כאן וסתום שם שכדי ללכת בדרך זו, לא די בישיבה בדד, אלא יש צורך במנהיגות רוחנית "יוסף ישית ידו על עיניך". ידאג לצרכים הרוחניים.


ומעתה, ישנם שני עניינים הנצרכים לשמירת עם ישראל. א. ישיבה בדד ובלא התערבות במצרים- כדי שלא ילמדו ממעשיהם. ב. מנהיגות רוחנית כמו יוסף. שהצורך הראשון הרי הוא בבחינת סור מרע והצורך השני הרי הוא עשה טוב. כך לא יושפעו עם ישראל מהסביבה וכן יוכלו להתעלות ע"י תכנים נעלים שישפיע עליהם יוסף.



(פורסם בענבי הכרם # פרשת ויגש)

 

 

קוד השיעור: 2892

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת ויגש

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע