"קדמיתו פומייכו לאודנייכו"

"קדמיתו פומייכו לאודנייכו"

הרב משה סתיו


חכמינו ראו בדברי רות לנעמי חמותה את קבלת הגירות, בְּפַרְשָם את נסיונות הדחייה של נעמי כלפי ערפה ורות כלותיה, כביטוי ליחס כלפי הבא להתגייר.


אמנם מתוך עיון בפסוקים, בכל הצטרפותה של רות לנעמי ענין הגירות באופן של קבלת מצוות והצטרפות לעם המאמינים אינו בולט כל כך כדבר המרכזי. גם בועז, בציינו את התנהגותה של רות, מדגיש באורך את חסדה הנפלא. אף רצונה להנשא לו במפגש בגורן מתואר ע"י בועז כחסד "עם החיים ועם המתים" (רמז לסוד ועניין הייבום והגאולה), ובדרך אגב מוזכר "אשר באת לחסות תחת כנפיו" כרמז להצטרפות לעם עובדי ה'.


ישנו גם שינוי לשון מהותי בדברי נעמי לכלותיה, בין תחילת דבריה לסופם: נעמי פותחת "שֹׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ", ובהמשך "יִתֵּן ה' לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ" - במילים פשוטות: חִזרו הביתה על מנת למצוא שידוך חדש, וכשהן בכל זאת מתעקשות ללכת עמה, היא מראה להם את חוסר התועלת בפעולה זו ("העוד לי בנים במעי" וכו'). אמנם כאשר ערפה חוזרת, משתנה הסגנון: "הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ". יש להבחין בין שתי קומות בדו-שיח זה: הענין המשפחתי האישי, ומה שעומד מאחרי זה.


פרשה זו מחזירה אותנו בדיוק מפליא (אם כי להיפך) לאבי-אביהן של רות וערפה, הלא הוא לוט הפורש מאברהם בשל מריבה על רכוש. אמנם בפרישתו "ויסע לוט מקדם" – "אמר: אי אפשי באברהם ובא-להיו". ושתי פעולות אלה נחתמו לנצח – "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'", בהתאם לדרשת חז"ל על הפסוק "לתאווה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע" – זהו לוט שפרש, וע"י תאוותו גילתה התורה את פרישתו לנצח לדיראון עולם. ההיפך הגמור בא לידי ביטוי בנינתו רות, עליה דרשו חז"ל "מואבי ולא מואבית".


הגמ' במסכת שבת (פח ע"א) מספרת: "ההוא מינא דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא, ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא, וקא מייץ בהו, וקא מבען אצבעתיה דמא, אמר ליה: עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפחזותייכו קיימיתו! ברישא איבעיא לכו למשמע, אי מציתו - קבליתו, ואי לא - לא קבליתו. - אמר ליה: אנן דסגינן בשלימותא - כתיב בן תמת ישרים תנחם הנך אינשי דסגן בעלילותא - כתיב בהו וסלף בוגדים ישדם". ופירש רש"י: "דסגינן בשלימותא - התהלכנו עמו בתום לב, כדרך העושים מאהבה, וסמכנו עליו שלא יִטְעננו בדבר שלא נוכל לעמוד בו".


כל תהליך יצירת הברית עם האבות - שהוביל ליצירתו של עם ישראל ולברית של תורה וארץ לנצח ולעולם - נכלל בתמימותו של אברהם, שבטח בה' גם כאשר הבטחה זו לא נראתה הגיונית ומתקבלת, מתוך אמונה בה'. בטחון ואמונה אלו אינם רק מדרגה בשלמות המידות והמעשים של המאמין, אלא הינם תנאי בסיסי בעצם היכולת לקבל תורה ולעמוד בברית ה'. לוט, שהצטרף לאברהם בכל הדרך, תאוותו מנעה ממנו לקבל אמונה זו עד תומה, ועל אף שלמד מדרכו של אברהם להכניס אורחים במסירות נפש, יצא מבריתו של אברהם והורחק לחלוטין משייכות כל שהיא לתורה ולקהל ה'.


רות וערפה, שתיהן היו מוכנות להמשיך את השתייכותן למשפחת נעמי – דבר שדרש מהן תעצומות נפש ונכונות לחסד. אבל באותה פרשת דרכים, כאשר החסד התנגש באופן מוחלט ללא סיכוי לאיזו תקווה לעתיד, ערפה המשיכה את מסורת אביה – חיפשה את התועלת, גם במחיר התרחקות מהעולם המתוקן שמייצגת נעמי – "הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה". לעומתה, רות, שהמשיכה את קו החסד, התנתקה ממבט הכדאיות ועברה למבט האמת, ועל כן ראויה היא להמשיך את דרך האמונה ולהיכלל בתוך האומה שמקבל תורה מתוך תמימות ואמונה, ומכירה את ה'. "כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי, כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ, כי באלה חפצתי נאם ה'".


דרך אמונה זו, המהווה את הדרך להכרת ה' וקבלת התורה, מופיעה גם כאמצעי להשגת ארץ ישראל והגאולה העתידה. "רבי זירא כי הוה סליק לא"י, לא אשכח מברא למעבר, נקט במצרא וקעבר. אמר ליה ההוא צדוקי: עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפזיזותייכו קיימיתו! אמר ליה: דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה, אנא מי יימר דזכינא לה!" (כתובות קיב ע"א). אותה לשון, אותה הנהגה שראינו במעשה המובא במסכת שבת. כך דרשו על הפסוק "תשורי מראש אמנה" – "אין הגליות עתידות להיגאל אלא בשכר אמנה" (תנחומא בשלח, י).


דרכו של בן-תורה בימינו היא ההסתכלות התכליתית להקדיש עצמו ללימוד תורה, להתחזק ולהאמין בתום ובתמימות, לחזור בכל פעם להקדים נעשה ונשמע.


(פורסם בזמורות 134 - סיון תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בא' סיון תשע"ה

קוד השיעור: 6363

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לחג השבועות (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
המשגיח, הרב שרון יוסט
המשגיח, הרב שרון יוסט
ע
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע