פרשת הרב מהצפון: כח היצר

פרשת הרב מהצפון: כח היצר

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה


"והנה איש מבני ישראל בא, ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל" (במדבר כה, ו). "ושם איש ישראל המוכה אשר הוכה את המדינית  זמרי בן סלוא, נשיא בית אב לשמעוני" (שם שם, טו).


נשיא בישראל חוטא במכוון ובמזיד עם ארמית?


יצר הרע דעריות הוא אחד משלשת היצרים, שלדברי חז"ל, כבר חטאו בהם אדם הראשון וחווה. על-פי המסופר במסכת יומא (סט ע"ב), התגברו חז"ל על היצר של ע"ז, אך לא ביטלו יצרא דעריות, ויצר זה רודה בנו עד היום הזה.


יש הנוטים לזלזל בו, מתייחסים אליו בבוז, ואינם מבינים איך אפשר להימשך אחר יצר משפיל כמוהו. חז"ל ראו את הדברים במבט שונה, והרי כמה דוגמאות:


הגמ' בקידושין (פא ע"א) מביאה כמה עובדות על גדולי ישראל, שכמעט נכשלו בדבר (בתרגום): אותן שבויות שבאו לנהרדעא, הביאו אותן לעלייתו של רב עמרם חסידא, וסילקו הסולם (כדי שאיש לא יוכל להתייחד עמהן). כאשר עברה אחת מהן סמוך לפתח העלייה, נפל אור בבית (שהיו פניה מאירות). לקח רב עמרם את הסולם בעצמו, שהיה כבד ביותר, עד שעשרה אנשים נדרשים כדי להרימו, וטיפס לעלות לעליה, מרוב תאוותו. כשהגיע למחצית הסולם עצר עצמו וצעק "שריפה בביתו של עמרם". באו רבנן (לסייע בידו לכבות השריפה), וכשראו שלא היו דברים מעולם, הסביר להם רב עמרם שהיה קשה לו להתגבר על תאוותו, ועל כן קרא להם כאילו יש שריפה בביתו, אך באמת תאוותו בערה בו. אמרו לו: ביישת אותנו! (בזה שפרסמת שאף ת"ח באים לידי הרהורי עבירה). אמר להם: מוטב תתביישו מעמרם בעוה"ז, ולא בעולם הבא. השביעו את היצר שיצא ממנו, יצא ממנו בצורה של עמוד אש. אמר לו רב עמרם ליצה"ר: ראה, אתה אש ואני בשר, ואני עדיף ממך (שהתגברתי ולא חטאתי).


ועוד שם בגמ': ר"מ היה מתלוצץ מעוברי עבירה (והיה אומר שהרוצה באמת להתגבר על יצרו יכול לעשות כן בקלות). יום אחד נדמה לו השטן כאשה בצדו השני של הנהר. לא היתה שם ספינת מעבורת להעבירו, אלא רק דף עץ ששימש כגשר, וחבל מתוח מעליו. ניסה ר"מ לעבור את הנהר דרך אותו גשר. כשהגיע לאמצע הנהר עזב אותו היצר וביטל תאוותו. אמר השטן: "אי לאו דקא מכרזי ברקיעא 'הזהרו ברבי מאיר ותורתו', שויתי לדמך תרתי מעי" (הייתי עושה את חייך שווים שתי מעות, כלומר מכשילך בעבירה). וכן ר"ע היה מתלוצץ בעוברי עבירה. יום אחד נדמה לו השטן כאשה בראש עץ דקל. תפס בדקל והחל מטפס עליו. כשהגיע לאמצעו – עזב אותו היצר. וגם לו אמר השטן כנ"ל.


כל המתוודע לסיפורים אלו ודומיהם, תמה: איך ייתכן שאנשים גדולים כמותם, עמודי תורה שבע"פ, מתעוררת בהם תאווה לדבר שפל כזה, עד כי כמעט נכשלו בעבירה?


חז"ל כבר עמדו על תמיהה זו. במסכת סוכה (נב ע"א) מדובר על הריגתו של היצה"ר, ודורשת הגמ' את הפסוק ביואל (ב, כ) "ואת הצפוני ארחיק מאליכם וכו', כי הגדיל לעשות" – "אמר אביי, ובתלמידי חכמים יותר מכולם". ומספרת שם הגמ', שאביי נוכח מעצמו בדבר זה, שפעם שמע שאחד אמר לאשה "נלך יחד בדרך". אמר אביי, אלך אחריהם כדי להפרישם מן האיסור. כשהגיעו לפרשת דרכים, נפרדו ואמרו שהיה נעים להם ללכת יחד, וחבל שעליהם להפרד. שמעם אביי ואמר: אילו אני הייתי מתייחד עמה, לא הייתי מצליח להתאפק מלחטוא. הלך ונשען מרוב צער על הדלת, והרהר בעצב, עד שהגיע ההוא סבא ושנה לו "כל הגדול מחברו – יצרו גדול הימנו".


וע"ז אמרו שם בגמ', שלעתיד לבוא הקב"ה מביא את היצה"ר, ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. "צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין, והללו בוכין. צדיקים בוכין ואומרים: היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה! ורשעים בוכין ואומרים: היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה!".


והדברים מבוארים; כדי שתהיה בחירה חופשית, הן אצל הצדיקים והן אצל הרשעים, צריך לשמור על האיזון בין הכוחות, ושום יצר לא יעלה על חברו. משום כך, אצל הצדיקים, ככל שגדלה צדקותם – כך גדל כח היצה"ר, ועל כן נראה כהר. אצל הרשעים, כמידת היצה"ט כך מידת היצה"ר, וע"כ נדמה להם כחוט, ואעפ"כ לא יכלו לו.


הגמ' בסנהדרין (קב ע"ב) מספרת, שרב אשי אמר לתלמידיו: "מחר נדרוש בחברינו". וכוונתו הייתה למלכים שנאמר עליהם שאין להם חלק לעוה"ב, על אף שהיו ת"ח. בלילה בא אליו בחלום מנשה מלך יהודה, ושאלו מהיכן בוצעים את הפת. כשהשיבו שאינו יודע, נזף בו שקורא אותו "חבר". לבסוף שאלו רב אשי: אם אמנם אתה חכם כ"כ, מדוע עבדת ע"ז? וענה לו מנשה: אילו היית שם, היית מגביה את שפת חלוקך כדי שתהא קל לרוץ, והיית רץ לעבוד ע"ז, מפני יצר של עבודת כוכבים שהיה שולט.


יצה"ר דע"ז שלט בימי המלכים, ולרב אשי, שחי בתקופה שכבר בטל יצה"ר דע"ז, קשה היה לדמיין איך אנשים גדולים לא החזיקו מעמד ונכשלו בדבר שאנו מתגברים עליו בקלות.


יצה"ר דעריות הוא זה ששולט בימינו אלה. מה שהיו מתאמצים בדור העבר, כדי ליהנות מהיצר הזה, בא היום בקלות לכל דכפין, והכל בהישג יד. על כן נדרשת זהירות יתירה.


בעז"ה בקרוב נוסיף דברים, ונציין דרכים כיצד להימנע מליפול מרשתו. ומ"מ למדנו הפעם שני דברים חשובים:



  1. אסור ללגלג על ת"ח שחטא, ובוודאי לא להגיע למסקנה, שאם הוא נפל אני ודאי לא אחזיק מעמד. שאינו דומה נסיון שלך לנסיון של אדם גדול.


  2. שלא יאמר אדם "לי זה לא יקרה", ואפשר להמשיך ולשוטט באתרים משום שאני "מחוסן". אפילו תנאים כר"מ ור"ע למדו על בשרם, שאסור לזלזל בכוחו של היצה"ר.



(פורסם באשכולות 345 - פרשת פנחס תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בכ"ג תמוז תשע"ה

קוד השיעור: 6523

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר בעקבות פרשת "הרב מהצפון", על כח היצר ועל כבוד תלמידי חכמים שסרחו (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
יעקב אביעד דואני
ע
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע
הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
ע
הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב בנימין בארי
הרב בנימין בארי
ע