מדרש תנחומא פותח את הפרשה בבחירת עם ישראל ונתינת התורה, "ונתן לנו התורה שבכתב ברמז צפונות וסתומות, ופירשום בתורה שבע"פ", וממשיך בערך תורה שבע"פ שאינה מושגת אלא למי שממית עצמו עליה, "ולא כרת ברית עם ישראל אלא על תורה שבע"פ, שנאמר 'כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית', שלא תשתכח מפיך ומפי זרעך עד סוף כל הדורות... לפיכך קבע שתי ישיבות בישראל, שיהו הוגים בה יומם ולילה". המדרש מאריך שם בחשיבות העמל והיגיעה בתורה "וכל מי שאוהב עושר ותענוג אינו יכול ללמוד תורה שבע"פ, לפי שיש בה צער גדול ונידוד שינה". וכבר העירו המפרשים שם "איני יודע מה שייך לכאן"?

"תורה צווה לנו משה מורשה קהלת יעקב". הירושלמי קובע שלשון מורשה מורה על ספק וחולשה. ושאלה הגמ' וכי תורה ספק יש בה? ותירצה שאכן בתחילת הלימוד אין ספק גדול ממנה, ורק לאחר שעמל בה היא מתבררת. אך מדוע ניתנה תורה בצורה של קושי ודחייה?

המדרש מספר שלאחר שברון הלוחות לימד הקב"ה את משה מקרא ומשנה, הלכות ואגדות וכל מה שעתיד תלמיד לשאול. ביקש משה לכתוב הכול. א"ל הקב"ה: 'אכתוב לו רובי תורתי, כמו זר נחשבו". שעתידים אומוה"ע לנכס לעצמם את התורה, כמו שעשו הנוצרים, ע"כ כתוב רק את שבכתב, ותורה שבע"פ לא תיכתב על לוחות, אלא בליבם של ישראל, כמש"כ "ועל ליבם אכתבנה". מעתה ישראל הם הקלף שעליו כתובה התורה. "וחיי עולם נטע בתוכנו, זו תורה שבע"פ" (טור). וכדי שתורה תהיה חרוטה על ליבם יש צורך בעמל ויגיעה, שכן דבר הנקנה בקלות, ניטל בקלות. מכאן ואילך "ישראל ואורייתא חד הוא".

"כי מיץ חלב יוציא חמאה", במי אתה מוצא חמאה של תורה? במי שמקיא חלב שינק משדי אמו" (ברכות). מסביר הרב קוק זצ"ל, שזו רעה חולה של פדגוגים המבקשים להקל את עול הלימוד, שעי"כ אין הלימוד הופך לקנין בנפש. חמאה של תורה, המשובח שבה, מושג כשהתלמיד קץ בהנחלת ידיעות הבאות בקלות, וחפץ להתייגע ולהשיג בכוחות עצמו את הלימודים, כמו הבוגר שקץ ביניקה, אף שחלב האם משובח, נוח לעיכול וקל להשגה.

אפשר שבעלי התנחומא הנ"ל הביאו דבריהם בפ' נח, כיוון שזו השבת הראשונה שנהגו בישראל להתחיל "זמן חורף" בישיבות. רבים מהתלמידים עומדים נוכח קשיי לימוד תורה שבע"פ ושואלים, מה לנו ול"צרה" זו? מדוע כ"כ הרבה קשיים הגורמים לכך שאיננו "מתחברים" לגמרא הזאת? וע"כ באה התשובה, שללא עמל אין התורה נקבעת בנפש היחיד והאומה, ומה שניתן בקלות ניטל בקלות. וזו הברית שכרת עם ישראל.

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion