Chanukah as a struggle for Tahara

חנוכה - כמאבק על הטהרה

הרב משה סתיו

MS Word להורדת השיעור

מובא ברמב"ם בהלכות מגילה וחנוכה (פ"ג ה"א): "בבית שני כשמלכי יוון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות".
הרמב"ם כשמתאר את הצרות שהיו בימי היוונים (ובדרך אגב נעיר שאף שאין דרכו של הרמב"ם לפרט את המאורעות ההיסטוריים הקשורים להלכות, אמנם נאמן להבטחתו בהקדמה שיכלול בספרו את כל התושב"ע כך שכל מי שיקרא את התנ"ך ומשנה תורה ידע את כל התורה כולה, לכן היות ומאורעות חנוכה מופיעות רק בתושב"ע לכן פרטם). נראה שמתאר אותם בסדר עולה מן הקל אל הכבד, וקשה להבין לפי זה את המשפט "וטמאו את הטהרות" שמשמע מזה שיש בזה אסון מיוחד חמור יותר מכל הקודם.
דומה לכך מצינו בספר יחזקאל (פרק ד' פסוק יג') "ויאמר ה' ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגויים" והדבר קשה להבין שבתוך כל נבואות הזעם על החורבן והגלות והייסורים המלווים אליהם, נקודה כזאת תופסת מקום כל-כך מרכזי.
הרמב"ם בסוף הקדמתו לסדר טהרות אומר וזה לשונו (עפ"י תרגום קאפ"ח) "וכן כאשר ציוה ה' " ותעלה את הנביא לשאול על כך (שם בעניני הלכות טומאה וטהרה מ. ס.) אמר לו שאל נא את הכהנים תורה הרי תורה בסתם היא הדיון בטומאה וטהרה הן הן גופי תורה ומדוע לא והן הסולם לרוח הקודש כמו שאמרו טהרה מביאה וכו'.
ובגמרא במס' שבת (לא'.) דרשו את הפסוק "והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת" (ישעיה לג', ו') ויחסו את החכמה לסדר קדשים ולסדר טהרות קראו דעת וצריך באור על איזה חכמה ודעת מדובר? הרי דווקא המצוות הקשורות לקדשים וטהרות הם מכלל החוקים שאין דעתו של אדם מכרעתן כלשונו של הרמב"ם.
כדי לבאר זאת ננסה להגדיר את המושג דעת בתורה, אנו מוצאים את המושג דעת הן כשלמות בהכרה השכלית "אתה הראית לדעת" וכן במשמעויות אחרות כמו "והאדם ידע את חוה אשתו". נראה לבאר שדעת פרושה חבור כל הפרטים להכרה אחת, דהיינו חכמה הינה ידיעות, בינה היא היכולת לנתח ולהקיש(מלשון בנין) ואילו דעת הינה ההכרה המסכמת את נתוני החכמה והבנתם.
כאשר חז"ל קבעו שחרש שוטה וקטן אין להם דעת – לא קבעו שחסר להם כשרון אינטלקטואלי אלא חסרון ניסיון החיים והמגע עם הסביבה שהוא הנותן את היכולת לתת את המשמעות הנכונה, במשקל נכון של כל הנתונים, ולהגיע להחלטה שקולה (ומכאן הביטוי – שיקול דעת).
וכן כשקבעו- נשים דעתן קלה, היינו שהחלטתן רפויה יותר ונוחות יותר להתפתות ולשנות את דעתן.
ומכאן "והאדם ידע את חוה אשתו" שמבטא חיבור שלם בין שניהם.
בכל תהליך של לימוד ישנו שלב אסוף ידיעות (חכמה) ניתוח ע"י היקש והתבוננות (בינה) והסקת מסקנות (דעת).
בכל לימוד שעוסק בענייני העולם הרי ששלב ההבנה הינו ברור ומובן כי המושגים נתפסים בשכלנו, אמנם לימוד התורה העוסק בחוקים המבוססים על חכמה אלוקית הרי ששלב ההבנה אינו מבוסס על השכל האנושי אלא על היקש והתבוננות בנתונים של התורה עצמה, וע"י הרחבתם ניתוחם והשוואתם זה בזה, ומכוח הציור הזה – נוצרת באדם ההכרה הברורה שהיא נקראת דעת.
וכך מתבארים דברי רש"י בפרשת כי תשא (לגבי בצלאל פרק לא' פסוק ג') "ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת" ולשון רש"י: "בחכמה מה שהאדם שומע... ובתבונה מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד ודעת רוח הקודש".
הרי ששלב ההכרה הנקרא רוח הקודש שזו ההכרה הפנימית הבהירה שאדם מוצא בעצמו – היא הדעת המושגת ע"י חכמה ובינה וכשם שבכל לימוד מסקנת הדברים בנויה על ידיעות וניתוחם וסיכום מסקנותיהם, כך בלימוד התורה העיסוק בחוקי התורה ובמצוותיה עם התבוננות בהם מביאה להכרה הסופית שהיא הדעת האמיתית, דהיינו רוח הקודש.
חכמת יוון שהינה חכמת היופי, דהיינו ההתבוננות החיצונית בסדר הדברים והיקשם, וכמו שציין הרמב"ן בכמה מקומות שאינם מכירים אלא במוחש חכמה זאת אינה מסוגלת לקבל את מושג הטהרה הבנוי על הכרה פנימית רוחנית המיוסדת על חכמת "שם" שעיקרה חוקי התורה האלוקיים.
כאשר ישראל נמצאים בגלות הרי זה כמו שאדם הנמצא בבית הסוהר מאבד את עדינות נפשו ורגישותו ללכלוך ולגסות בשל התרחקותו מחיי חברה מתוקנים, כך הרחוק ממקום הקודש והדבקות – גורם לעמ"י לאבד את הדעת וההכרה הפנימית ורגישותו למושגי הקדושה והטהרה, וזאת תוכחתו הקשה של יחזקאל.
וכשיוון רצו לבטל את יחודם של בני ישראל ואת עליונותה של חכמת ישראל הנובעת ממקורה האלוקי, הרי שעשו זאת ע"י טומאת הטהרות, ולכן נתפס שלב זה בחומרה כזו.
יהי רצון שע"י עיסוק בתורה נאיר בתוכנו מחדש את החכמה והדעת הקדושה והטהרה.

 

 

קוד השיעור: 5065

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע