ישיבת כרם ביבנה

וישמע יתרו - קידוש שם שמים

הרב אריה שטרן


רש"י כותב בתחילת הפרשה: "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים-סוף ומלחמת עמלק". וצריך להבין, הרי אין דמיון והשוואה בין שני האירועים הללו; מצד אחד ניצבת קריעת ים-סוף, שם אירע נס גדול ונורא, עליו נאמר "שמעו עמים ירגזון", ועליו אמרה רחב בספר יהושע "כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם". ומן הצד השני ניצבת מלחמת עמלק, שלא היה בה נס כל כך גדול. אם כן, מה ההסבר לכך שיתרו שמע את שני הניסים האלה ובעקבותיהם הוא בא, במה משתווה ענין מלחמת עמלק לקריעת ים סוף? יתרה מכך, מדוע לאחר קריעת ים-סוף הוא עדין לא הגיע, ורק כשהצטרפה מלחמת עמלק הוא השתכנע לבוא.
עוד צריך להבין: כאשר יתרו מגיע למחנה ישראל הוא שולח אל משה להודיע לו על בואו – "אני חותנך יתרו בא אליך", ומפרש רש"י: "אם אין אתה יוצא בגיני צא בגין אשתך, ואם אין אתה יוצא בגין אשתך צא בגין שני בניה", כביכול יתרו מזמין את משה לצאת לקראתו. ובאמת בהמשך כתוב "ויצא משה לקראת חותנו", וכותב רש"י: "כבוד גדול נתכבד יתרו באותה השעה, כיון שיצא משה יצאו אהרן נדב ואביהוא, ומי הוא שראה את אלו יוצאים ולא יצא". וצריך להבין מה פשר הרעש הגדול הזה בקבלת הפנים שנעשתה ליתרו.
רבי יוסף סלנט בספרו באר יוסף הסביר: לגבי מלחמת עמלק כותב רש"י בסוף פרשת כי תצא "אשר קרך – ציננך, שהיו הגויים יראים להילחם בכם, ובא זה והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שבא זה וציננה". נמצאנו למדים, שעמלק קירר את ההשפעה הגדולה שהיתה לקריעת ים-סוף. אמנם קריעת ים-סוף היתה מאורע של קידוש השם גדול בכל העולם, אבל עמלק קירר וצמצם עד למאד את אותה ההשפעה. עצם העובדה שהוא העז לבוא ולהילחם בישראל, ועוד יותר מזה, שהרי נאמר בסוף פרשת בשלח "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח וגבר עמלק" – משמע שהיתה לעמלק מידה מסוימת של התגברות, עד שלבסוף יהושע ניצחוֹ.
וזהו הדבר ששמע יתרו. מצד אחד הוא שמע את גודל ההשפעה של קידוש השם שהיתה בקריעת ים סוף, ומצד שני את גודל הקרירות שהכניס עמלק, והיתה סכנה שתישכח כל ההשפעה של קריעת ים-סוף, ולכן רצה יתרו לבוא ולעורר מחדש השפעה של קידוש השם בעולם, כנגד הקרירות של עמלק.
והנה, יתרו היה כהן מדין ומיועצי פרעה, והיה מפורסם בכל העולם, וכאשר איש כמוהו עוזב את עבודת האלילים ובא להתגייר ולהצטרף לעם-ישראל, הרי יש בזה קידוש השם גדול ונורא שמתפרסם שמו ית' בעולם, ובזה יהיה תיקון לקלקול של עמלק.
ולכן ביקש יתרו שיצא משה ובעקבותיו כל ישראל לקראתו, כדי שיהיה פרסום גדול ורעש גדול להרבות קידוש השם נגד חילול השם של עמלק. באותה שעה אמר יתרו "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים", ופירש רש"י, שהיה מכיר כל עבודת כוכבים שבעולם. את המשפט הנורא הזה רצה יתרו לומר בפרסום רב ובפרהסיא, כדי להרבות קידוש שמו ית' בעולם.
באותו אירוע רב-משתתפים אמר יתרו: "ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה, אשר הציל את העם מתחת יד מצרים", ואומרת הגמ' במס' סנהדרין (צד ע"א) שהיה גנאי למשה ולישראל שלא אמרו "ברוך", עד שבא יתרו ואמר "ברוך". יתרו טבע את מטבע הלשון של הברכה לומר "ברוך ה'", ואת זה עשה בפרסום גדול ובפרהסיא.
במעשהו זה, כיוון יתרו לדברי הרמב"ן, שכותב בסוף פרשת בא מה היא כוונת היצירה שהקב"ה יצר אותנו: "שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין לעליון חפץ בתחתונים, מלבד זה שידע האדם ויודה לאלוהיו שבראו, וכוונת רוממות הקול בתפילות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפילת הרבים זהו שיהיה לבני האדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה, ויאמרו לפניו בריותך אנחנו".
משום כך זכה יתרו שתיקרא הפרשה של מתן תורה על שמו, בזכות פרסום שם שמים הגדול שעשה בעולם.


(פורסם באשכולות 327 - יתרו תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בי"ז שבט תשע"ה

קוד השיעור: 6148

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת יתרו (זמן חורף תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע K
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K