רב הדומה למלאך

רב הדומה למלאך

ר' מאיר דוד בראל


בעקבות אשר אירע את הכלל ואת הפרט בתקופה האחרונה, ראיתי לפתוח מאמרי אלול בעניין "מידותיו של הרב" אשר הוא בבחינת רפואת הנפש לנוגעים בדבר.


איתא בגמרא (שבת קה ע"ב) "...תניא חכם שמת הכל קרוביו. הכל קרוביו סלקא דעתך? אלא הכל כקרוביו, הכל קורעין עליו, הכל חולצין עליו, הכל מברין עליו..."


והראשונים בסוגיה (מאירי, ריטב"א) תמהו, מדוע יש לנהוג כך לחכם?


וביארו, כיוון שבחייו הכל הרגישו קרוביו, שהרי דרך החכמים והצדיקים לקרב את תלמידיו, לנהוג בהם בסבלנות ולהיות קשוב לדבריהם ממש כבני משפחתו, ללא משוא פנים וללא איפה ואיפה, על כן אחר מותו מצווים הכל לנהוג בו אבילות כקרוב.


מתוך הבנת הראשונים זו ניתן להבין כיצד נראה הרב בעיני תלמידו. מחד כאבא, ומאידך כאדון.


כאב, משום הקרבה הרבה הנבנית בין הרב לתלמידו מתוך כבוד ואהבה,


וכאדון, משום המרחק ויראת הכבוד הטבעית העולה מאיליו מהערכת תלמיד את רבו.


מתוך האמור עולה, שכיוון שהדימוי של הרב בעיני התלמיד כל כך משמעותי וחזק, נדרשות מהרב הנהגת מידות יוצאת דופן, וכפי מאמר הגמרא (מו"ק יז': ) "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות" אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקש תורה מפיהו ואם לאו אל יבקש.."


ומבאר הרמב"ם מהם מידות של "מלאך ה' צבאות"- (בהקדמה לי"ד החזקה וכן בהלכות תשובה ח, ב, ובנו"כ על אתר) "העולם הבא אין בו גוף וגוויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף, כמלאכי השרת. וביארו הנושאי כלים (כס"מ ולח"מ) שמקורו מהגמרא ברכות (י"ז .) העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה .... ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות...


משמע שכדי להגיע למידות של מלאך צריך להיות במעמד שהנפש אינה משוחדת מן הגוף היינו כמצב הנפש בעולם הבא ללא קנאה וללא שנאה וללא תחרות, וכל זה נדרש מהרב על מנת שיוכל להעמיד תלמידים, שהרי זהו תנאי כפול אם יש ללמוד תורה רק מרב הדומה למלאך אזי מי שקורא עצמו רב ראוי שישאף למידות אלו וינהג בהן... (על פי תורה-אור על הרמב"ם שם)


ועל כן ראוי שקודם שהתלמיד בא לינוק תורה מפיהו של רבו, שיבחן מעשיו ודרכיו, וישמע שנתפרסם לו שם של בעל מידות טובות בכל דרכיו, ושל אדם שבורח ממחלוקת ומרבה שלום ובורח מן השוחד ודן הכל במאזני השכל, ואם מצאו כן ידבק בו ויתקרב אליו וילמד ממידותיו. וסיבת הבחינה המקדימה היא משום הקשר החזק שנרקם בין הרב לתלמיד, שחלילה אם יוברר שנתקלקלו מעשי הרב למפרע, שלא ייפגעו רבים, שהרי כגודל הקרבה גודל הפגיעה.


וכתב בליקוטי מוהר"ן בערך "עזות דקדושה": מהי עזות זו? זוהי עזות של תלמיד לרבו, שאין לתלמיד לחשוש לשאול את רבו, ואל לו להתיירא מלשאול ולתמוה על מעשיו של רבו, וכפי הסיפור בגמרא (ברכות סב ע"א) על רב כהנא שנסתתר תחת מיטתו של רב על מנת ללמוד דרכיו ועוד תמה עליהן בשעת מעשה. ובייחוד שאם רואה רבו שחוטא ילמד עליו זכות ככל יכולתו, אמנם – אם רואה רבו חוזר ושונה בחטא אל יתיירא לעוזבו, ואל לו לתלמיד לבטל עצמו לגמרי אלא יפעל הכל ממאזני שכלו... (ע"כ בתמצית)


לכן, אם רואה התלמיד בשכל ישר שיצא שם רע על רבו, או שהוחזק ברבים בחטא גדול באופן שאינו עולה עם "רב הדומה למלאך" עליו לשאול בגדולים מרבו מה יעשה, ולא יירא מלעוזבו אם יצווה בכך.


בשיחה שערכתי עם אחד מגדולי הדור בעניין "רב שנתקלקלו דרכיו" וביקשתי הדרכתו מה לומר לאנשים ששואלים כיצד יעשו? ולשואלים איך ייתכן שכך מעשי הרב? וכן מה אענה לעצמי? ענה לי אותו רב כך: יש להסתכל על העתיד ולא על העבר, קח את הטוב שלמדת, עשה לך רב שמוחזק במידותיו והתפלל על רבך הקודם שישוב בו מדרכיו שהרי ידועים דברי הגמרא (חגיגה טו ע"א) "שאל אחר את רבי מאיר לאחר שיצא לתרבות רעה: מאי דכתיב "לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז? אמר לו: אלו דברי תורה שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז, ונוחין לאבדן ככלי זכוכית. אמר לו אחר לר' מאיר: עקיבא רבך לא אמר כל אלא: מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להם תקנה, אף תלמיד חכם אף על פי שסרח יש לו תקנה". וסיים הרב ואמר לי: כל נקודת התשובה של האדם תלויה בראייתו את עצמו, אם רואה את עצמו באור של חוטא, אין תשובתו מתקבלת ותורתו נפרכת ככלי זכוכית, אך אם בעיניו הוא צדיק רק שנפל תורתו משתמרת וניתנת לתיקון ככלי זכוכית. אז יש להתפלל על הרב שיראה לשוב בו ממעשיו ויראה עצמו לשוב לצדקותו.


"והחי יתן אל לִבו"!


(פורסם באשכולות 347 - כי תצא תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בי"ג אלול תשע"ה

קוד השיעור: 6583

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר בנושא יחסי רב ותלמיד (זמן אלול תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע
הרב יוסף אילוז
ע
ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע
הרב נחמן ארנרייך
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע
הרב אורי בצלאל פישר
הרב אורי בצלאל פישר
ע
יעקב אביעד דואני
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב משה גולדשטיין
ע