ישיבת כרם ביבנה

קורותיו של הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק

אריאל נעמן

השבוע החלטתי לשנות מהתוכן הרגיל ובמקום לכתוב על אחד ממאמריו של הרב, ברצוני להביא כאן קצת על קורותיו של הרב סולובייצ'יק ומשפחתו. 


ראשית, לפני סיפור חייו, רציתי לעשות קצת סדר בהבנת המבנה המשפחתי של הרב, הגורם לבלבול אצל רבים. לא אפרט כאן את כל משפחת סולובייצ'יק הענפה אלא רק כמה מרכזיים מהם.


 הרב  סולובייצ'יק הוא נינו של בעל ה"בית הלוי"[1] והוא קרוי על שמו (הרב יוסף דב).


ה'בית הלוי' נישא שלוש פעמים במהלך חייו, ובסך הכל היו לו שבעה ילדים. מאשתו השניה נולד רבי חיים סולובייצ'יק - המוכר יותר כרבי חיים מבריסק[2]. רבי חיים נישא לליפשא שפירא, בתו של ראש ישיבת וולוז'ין (רבי רפאל שפירא). לזוג נולדו חמישה ילדים, אשר  המפורסמים שבהם היו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק - הגרי"ז[3]. והרב משה סולובייצ'יק[4], אשר בנו הבכור היה הרב יוסף דב הלוי - הגרי"ד.


כעת, לאחר ההקדמה, נביא בקצרה את קורותיו של הרב עצמו.


הרב נולד בי"ב באדר התרס"ג (1903) בחבל גרודנו אשר בבלרוס. בצעירותו גדל בעיירה חסלביץ', אשר שהייתה בה קהילת חב"ד גדולה. מלמדו, שהיה חסיד חב"ד הרבה ללמד אותו תניא והזניח את לימוד הגמרא. אולם אמו, שהבחינה כי אינו מתקדם בלימוד - גרמה לאביו להיות מלמדו במקומו.


בספרו של הרב "איש ההלכה" מביא הרב סיפור קצר, המתאר באופן מרתק וייחודי את האווירה שהיתה בבית בצעירותו:


"כד הווינא טליא (כשהייתי ילד), נער גלמוד ובודד הייתי. פחדתי את העולם. קר וזר היה לי העולם. נדמה היה לי כאילו הכול לועג לי. ברם, חבר אחד היה לי והוא, אל תצחקו לי, הרמב"ם. איך התיידדנו? פשוט נפגשנו!


שיעוריו של אבא היו ניתנים בטרקלין של בית סבא, שמה עמדה מיטתי. דרכי הייתה לשבת במיטתי ולהאזין לדברי אבא. אבא מרי דיבר תמיד על אודות הרמב"ם... אבא מרי היה אומר, כמעט בתלונה על הרמב"ם: "אין אנו מבינים לא את הסברה של רבינו ולא את אופן ביאורו את הסוגיה"... "הראב"ד בהשגותיו צודק"...


אני עשיתי אוזני כאפרכסת והייתי מאזין אל דבריו. לא הבנתי אף מילה אחת בנוגע לעניין המדובר. ברם רושם כפול התרקם במוחי התמים והצעיר. א) הרמב"ם מוקף מתנגדים ו"אויבים" הרוצים לעשות לו רע. ב) המגן היחידי הוא אבא מרי, לולא אבא מי יודע מה היה קורה לרמב"ם...


לאט לאט פגה המתיחות. אבא צעד בעוז ובגבורה. סברות חדשות בקעו ועלו, הלכות נוסחו והוגדרו בדייקנות נפלאה. אור חדש זרח. הקושיות נתיישבו, הסוגיה נתפרשה, הרמב"ם יצא כמנצח... הייתי קופץ ממיטתי ורץ מהר לחדר אמי ובשורה מרנינת לב בפי: "אמא, אמא, רמב"ם צודק, הוא ניצח את ראב"ד, אבא עזר לו, כמה נפלא הוא אבא".[5]


הגרי"ד לא למד באופן רשמי לימודי חול בצעירותו, אך נחשף (בעקבות אמו) לספריהם של משוררים וסופרים שונים. מאוחר יותר למד בברלין מתמטיקה, פיזיקה, פסיכולוגיה ובעיקר - פילוסופיה. לאחר לימודיו האקדמאים המשיך ללמוד שנה אחת בבית המדרש לרבנים בברלין.


בשנת 1931 נישא לטוניה לוויט ובשנת 1932 היגר לארצות הברית. הוא נתמנה לרבה של העיר בוסטון ונתקל בנושאים דתיים בוערים, כגון בורותם הדתית של יהודי אמריקה. בשל כך הקים בית ספר תורני בשם "הרמב"ם" הקיים עד היום. בתרצ"ה (1935) ביקר בישראל, נפגש עם הרב קוק והעביר שיעור בישיבת מרכז הרב.


הגרי"ד אף היה מועמד בביקורו בישראל להיות רבה הראשי של תל אביב, אך לא נבחר לבסוף.


מאז ביקור זה, לא ביקר הרב פעם נוספת בישראל, ובשנת תשי"ט (1959), סירב להתמודד למשרת הרב הראשי לישראל למרות שבחירתו היתה מובטחת. לאחר פטירת אביו בשנת תש"א (1941) החליף אותו בראשות ישיבת "ישיבה יוניברסיטי". הרב השפיע רבות על יהדות אמריקה והיה עד לשינויים בחברה היהודית-אמריקאית במאה ה-20. כך למשל, היה פעיל מאוד בהסתדרות הרבנים של אמריקה ונטה שלא לנתק קשרים עם רבנים שאינם אורתודוקסיים - אלא רק בענייני הלכה.[6]


לאחר הקמת המדינה, חבר לתנועת המזרחי בהשפעת דודו - הרב מאיר בר אילן, ועד פטירתו היה נשיא לשם כבוד בתנועה. ביום העצמאות תשט"ז (1956) נשא נאום שמאוחר יותר נקרא "קול דודי דופק" והפך לאחד מכתביה החשובים של הציונות הדתית.[7] בנאום הוא הדגיש את הניסים שהתחוללו עם הקמת המדינה, וההזדמנות של עמ"י להודות לו על הטובה ולא להחמיץ את השעה.


באופן הדרגתי, הפך הרב לאביה של "האורתודוקסיה המודרנית" והמונים באו להרצאותיו והושפעו מתורתו. במהלך חייו כתב הרב בעצמו שלוש מסות בלבד - אשר הובאו בשני ספרים: "איש ההלכה" ו"איש האמונה הבודד".


הרב נפטר בערב שבת חוה"מ פסח, י"ח בניסן השנ"ג.


לרב סולובייצ'יק היו שלושה ילדים:


ד"ר עטרה טברסקי, אשר היתה במשך שנים רבות יו"ר בי"ס הרמב"ם שייסד הגרי"ד. פרופ' חיים סולובייצ'יק, אשר מכהן כפרופסור לתולדות עמ"י, וד"ר טובה ליכטנשטיין מרצה בבר אילן, אשר נישאה לראש ישיבת הר עציון הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל.



(פורסם באשכולות 385 # בלק תשע"ו)





[1] ה"בית הלוי" הוא נכדו של רבי חיים מוולוז'ין וידוע כאחד מגדולי דורו. הוא כיהן כמשנה לראש ישיבת וולוז'ין. והיה לרבה של העיר סלוצק, ומאוחר יותר של העיר בריסק שבליטא. רבי יוסף דב נחשב לראש שושלת "בריסק".




[2] רבי חיים מבריסק הוא מנחיל 'שיטת הלימוד' הבריסקאית, אשר השימוש בה התפתח מאוד על ידי משפחת סולובייצ'יק. למרות שהיתה לשיטה התנגדות מסוימת בתחילת דרכה, היא הפכה בבוא הזמן לנפוצה ומקובלת בקרב לומדי התורה וברבות מהישיבות השאירה את חותמה בשיטת הלימוד.




[3] הגרי"ז המשיך את דרכו של אביו והיה רבה של העיר בריסק ושל ישיבת בריסק. מאוחר יותר, משנת 1954 היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי. הגרי"ז ידוע כמתנגד תקיף לציונות.




[4] הרב משה סולובייצ'יק היה ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן - המוכרת יותר בתור  ישיבה יוניברסיטיY.U.- .




[5] ראה בהמלצתו של הגר"מ מאזוז שליט"א לספר 'בתורתך' על הגר"מ לוי זצ"ל, שהזכיר דברים אלו לשבח.




[6] על פועלו והשקפתו בעניינים אלה ניתן ומומלץ לקרוא בספר "חמש דרשות."




[7] את המאמר נמצא למצוא בחלקו השני של הספר "איש האמונה הבודד".



 

 

השיעור ניתן בט' תמוז תשע"ו

קוד השיעור: 7173

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר אודות הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל (זמן קיץ תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור: