מנורת הזהב המתוארת בתחילת הפרשה, הפכה להיות אחד מסמליה המובהקים של מדינת ישראל. גם שני עלי הזית שבצדיה מקורם בכתבי הקודש, בהפטרת הנביא זכריה:

"ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה וכו', ושניים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה".

לשאלתו של הנביא: "מה אלה", עונה המלאך: "ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר ה' אל זרובבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' ".

המנורה מסמלת את עוצמתו הרוחנית של עם ישראל, המקבלת את כוחה מהקב"ה.

ככל שיתחזק כוחנו הרוחני, וככל שתגדל עוצמתנו הפנימית, באותה מידה יגדל כח ההרתעה שלנו. "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".

עוצמתנו הרוחנית היא זו אשר נותנת לנו את כוחות הנפש להמשיך ולהילחם על חירותנו בארץ ישראל, במסירות נפש שאין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית.

בהמשך שואל הנביא: "ואען ואומר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאלה" ? והתשובה: "אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ".

מי הם בני היצהר, ומה הם מסמלים?

מבאר המצודות דוד:

' שני בני היצהר, רצה לומר המלך המשיח וכהן גדול אשר ימשחו בשמן המשחה, זה למלכות וזה לכהונה גדולה, העומדים על אדון כל הארץ לבקש רחמים להחזיר הממשלה לבית ישראל '.

מלכות וכהונה, ממלכה ותורה.

"ואען שנית ואמר אליו מה־שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב". השמן היורד אל שבעת הקנים, המבטא את השפע האלוקי, יורד בזכותם של המלך והכהן הגדול, אם הם ממלאים את תפקידם בצורה הנכונה.

המלך מנהיג את העם בצדק וביושר, והכהן הגדול מלמד את תורת ה': " כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבא-ות הוא".

מפרש המלבי"ם:

ההשפעה הניסית שירדה מאת ה', המרומזת בשמן היורד אל קני המנורה, יהיה על ידי בני היצהר – בזכות המלך והכהן הגדול, שהמלך יחזיק במעוז המצוות שבין אדם לחבירו שהוא משפט וחסד, והכהן הגדול יחזיק במעוז התורה והעבודה, מצוות שבין אדם למקום, ועל ידי מעשיהם יעלה שמן טוב".

ולזה אנו מתפללים, לראות את התממשות סמלה של מדינת ישראל בפועל, שחוקיה הממלכתיים יהיו על פי מצוות התורה – חוקי חסד ומשפט וחסד ורחמים, ובמקביל ילמדו תלמידי החכמים לעם את חוקי האלוקים ותורתו.

יהי רצון שבזכות שלימות זו נזכה לשפע אור רוחני, אשר יעצים את מצבנו הגשמי באחזיתנו בארץ הקודש.