"עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם , להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום" (מסכת אבות פרק ה משנה ג).

מתחילת פרשת לך-לך ועד סוף פרשת וירא, על פני תקופה של כ-62 שנים, אנו עדים לניסיונות בהם הועמד אברהם אבינו.

בניסיון האחרון, עקידת יצחק, מופיע לראשונה הביטוי "כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה".

ויש להבין, מדוע צריך אברהם אבינו הוכחה שהוא ירא אלוקים ? הרי ודאי שהקב"ה יודע על יראתו של אברהם.                                                                             ועוד, האם במהלך הניסיונות הקודמים לא ראינו את יראת אלוקים של אבינו אברהם?

אפשר לתרץ על דרך הפשט, שבהתחלה אפשר היה לתלות את עמידתו של אברהם בניסיונות בכך שזה חד פעמי, ורק בפעם העשירית הוכח באופן סופי שמדובר בעניין מהותי.

אך עדיין קשה, וכי לא די בשלושה ארבעה ניסיונות? מדוע היה צורך בעשרה?

אכן רש"י מביא את דברי חז"ל בבראשית רבה:                                                                                                                                                                     מעתה יש לי מה להשיב לשטן ולאומות התמהים מה היא חבתי אצלך, יש לי פתחון פה עכשיו שרואים כי ירא אלהים אתה.

כלומר 'עתה ידעתי' פרושו 'עתה הודעתי'. הקב"ה תמיד ידע שאברהם הוא ירא אלוקים, אך מעשה העקידה מאפשר להראות לעולם כולו את מעלתו זו.

רבי שלמה אשתרוק כותב בספרו "מדרשי תורה", שמכיוון שהיה אברהם יכול לפרש את הציווי "והעלהו שם לעולה" רק על ההעלאה ולא על ההקרבה ממש, אך הוא בחר לפרשו במשמעותו החמורה, זה מה שגילה שהוא ירא אלוקים.

בספר קול אליהו להגאון מוילנא מובא הסבר נוסף.

לכל אדם ישנן תכונות אופי המיוחדות לו, וממילא כאשר הוא מקיים מצווה שמתאימה לתכונתו הטבעית, אין מכאן ראיה על דרגת יראת השמיים שלו, שכן המעשה "מתאים" לו.

מה שאין כן, אם הוא מקיים מצווה המנוגדת לתכונתו הטבעית, והוא מתגבר ועושה אותה על אף הקושי הגדול, הרי זה סימן למעלתו הגדולה.

אברהם אבינו היה איש של חסד ונתינה, מכניס אורחים וגומל חסדים, וממילא כל מעשיו עד כאן לא "התנגשו" בתכונות אלו.

אבל בציווי על העקידה, נאלץ אברהם אבינו לעשות מעשה שיש בו על פניו אכזריות גדולה, להקריב את בנו יחידו האהוב. כאן מתגלית יראתו הגדולה כאשר הוא מוכן לעשות את אשר צווה אותו הקב"ה למרות שזה מנוגד לחלוטין לטבעו ותכונתו.

לכן, רק עכשיו ניתן לומר "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה".

ועוד כותב הגר"א:

וזהו שאמר בתהלים (קמט, ז-ט): "לעשות נקמה בגויים תוכחות בלאומים [לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל. לעשות בהם משפט כתוב, הדר הוא לכל חסידיו הללו י-ה ] ", רוצה לומר שאע"פ שהם חסידים שמתנהגים במידת הרחמים, אעפ"כ יעשו נקמה בשונאיהם שהיא מדה הפוכה, וזה הדר להם".

גם בימינו אנו רואים את עם ישראל שכולו טוב וחסד, אך כאשר קמים אויבנו עלינו הוא מתגבר כארי ללחום בשונאינו ללא רחם.

יהי רצון שנשכיל לכוון את כל מעשינו לשם שמים, וגם במקום שקשה לנו לעשות את מה שאנו מחוייבים לעשות או להימנע ממה שאין לעשותו, נצליח לאחוז במידתו של אבינו אברהם ולהיות כמותו יראי אלוקים.

ויהי רצון שנזכה שיתקיימו בנו דברי משורר תהלים (יח, לח-מד):

ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם. אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי. ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי. ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם. ישועו ואין מושיע על ה' ולא ענם. ואשחקם כעפר על פני רוח כטיט חוצות אריקם.