איפה קפיצת הדרך כשצריך אותה?

איפה קפיצת הדרך כשצריך אותה?

הרב שאול אלעזר שנלר

דומה שאין כמעט מי מתינוקות של בית רבן שאינו מכיר את דברי המדרש על הפסוק הפותח את פרשתנו.


יעקב אבינו נאלץ לעזוב את ארץ ישראל, ולצאת למסע הארוך אל חרן. אלא שחז"ל דרשו מן הפסוק כי המסע לא היה כל כך ארוך:


"וילך חרנה. וכי בשעה שיצא מבאר שבע בא לו לאלתר לחרן? אלא מלמד שקפצה לו הארץ". ובלשון המדרש רבה: "וילך חרנה – רבנן אמרין: בן יומו".


 נמצא שזכה יעקב אבינו לנס ופלא מעל לדרך הטבע ולקפיצת הדרך, שקיצרה פלאים את מסעו.


אלא שיש לשאול, היכן היתה קפיצת הדרך הזו בהמשך הפרשה?


בניגוד להליכתו של יעקב, שלא היתה טעונה חיפזון מיוחד משהתרחק מבית אביו, בסוף הפרשה אנו לומדים על מסעו של יעקב אבינו בדרך ההפוכה – בחזרה אל אץ ישראל. הפעם אין הוא יכול להלך בנחת, הוא נמלט מחמיו, לבן הארמי הדולק אחריו. יעקב נצל שעת כושר מקדים את לבן בכמה וכמה ימים, ועדיין לבן דולק אחריו ומשיג אותו תוך זמן קצר, ואלמלא נגלה אליו הא-להים בחלום היה מיישם את מחשבת לבו "לעשות עמכם רע".


ויש לשאול – היכן היתה קפיצת הדרך כשהכי צריך אותה? מדוע היתה רק בהליכתו של יעקב אבינו ולא בחזרתו?


ואין לתרץ כי הליכת יעקב אבינו היתה בגפו ובחזרתו היה מלווה בבני ביתו וברכושו, שהרי לעבד אברהם דרשו חכמים שקצה הדרך יחד עם עשרה גמלים הטעונים בכל טוב אדוניו, ויחד עם האנשים אשר עמו!


זאת ועוד, המדרש מגלה לנו שגם הליכתו של יעקב לא החלה בצורה טובה. הוא נרדף ע"י אליפז בן עשיו, שכמעט והרג אותו, ולבסוף נטל ממנו את כל רכושו ושילחו ערירי ובחוסר כל. רק לאחר מכן הגיעה 'בשעה טובה ומוצלחת' אותה קפיצת הדרך.


ושוב יש לתמוה, מדוע אין היא מגיעה כשבאמת צריך אותה, ובאה רק בשעה שאין בה תועלת?


נראה לומר שזהו חלק מסוד כוחו של יעקב.


יעקב אבינו הוא בחיר האבות, זכה שמיטתו שלמה, אך דווקא הוא חי חיים יותר קשים מאבותיו, וכדבריו בעצמו: "מעט ורעים היו ימי שני חיי, ולא השגו את ימי שני חיי אבותיי בימי מגוריהם". וגם כאן יש לנו לתמוה: זו תורה וזו שכרה?


היאך ייתכן שבחיר האבות שמיטתו שלמה סבל חיים קשים כל כך ביחס לאבותיו?


התשובה היא – דווקא בגלל הקושי והיסורים, התאפשר לו לעלות אל מעלתו העל-טבעית, שתהא מטתו שלמה וכל זרעו יהיה סגולה.


כך מצאנו בדברי הגמרא בברכות (ה ע"א):


"תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על - ידי יסורין. אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא".


וביאר הראי"ה שם בעין איה שלעלות למעלה שהיא מעל טבעו של אדם אפשר רק ע"י יסורים, כמבואר שם בסוגיית הגמרא. שלוש המתנות הללו הן שלוש מעלות על-טבעיות: בשכל (תורה), בגוף (א"י), ובנפש (עוה"ב).


ובגמרא שם הובא לימוד ליסוד זה:


"דבר זה מתורתך תלמדנו; קל וחומר משן ועין: מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם - עבד יוצא בהן לחרות, יסורין שממרקין כל גופו של אדם - על אחת כמה וכמה".


וביאר הראי"ה שהאדם במהלכו חייו הטבעי משועבד להרגלים ולמגבלות הכובלים אותו ומגבילים את כוחו. היסורים ששוברים את מהלך חייו הטבעי מאפשרים לו בכך להשתחרר מהשתעבדותו, לזקק את תלותו בחומר ולעלות למעלה שמעל להשגת סדר חייו הטבעי.


ואפשר לבאר עוד, שזהו עניין מראה הסולם החידתי שראה יעקב בתחילת צאתו לדרך היסורים והאתגרים שלפניו. יעקב רואה לפניו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. סולם זה אינו אלא אותן הנסיונות שעומד לעבור:


הנסיון הוא סולם. ראשו אחד מוצב ארצה, שכן עלול הנסיון לדכא את האדם עד עפר, אך מאידך גיסא – ראשו השני מגיע השמימה, ואם יתגבר האדם ויתרומם מכח נסיונו – יזכה להתנשא לגבהי מרומים, גובה שלא היתה לו שום אפשרות לקפו אליו מבלעדי סולם זה.


וחשבתי לבאר שאלו דברי יעקב אבינו בהתעוררותו מחלומו, על אודות ה"מקום הזה" בו הוא נמצא, מקום הקושי והנסיון (שהרי עדיים לא מתואר בתורה כל מהו המקום בו שכב לישון):


"אכן, יש ה' במקום הזה -ואני לא ידעתי! ... אין זה כי אם בית אלוקים, וזה שער השמים". ודבריו מרמזים לאותן ג' מתנות טובות, שהשגתן בשלימות מגיעה רק על ידי "המקום הזה" – "יש בה' ואנכי לא ידעתי" – אפשר להשיג את ה' בדעה, בידיעת התורה בה ה' נגלה בעולם; "אין זה כי אם בית א-להים" – זוהי ארץ ישראל, מקום הקדושה, "וזה שער השמים" – כנגד עולם הבא.

 

 

השיעור ניתן בט' כסלו תשפ"ז

קוד השיעור: 9700

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב שאול אלעזר שנלר
הרב שאול אלעזר שנלר
ע
הרב שאול אלעזר שנלר
הרב שאול אלעזר שנלר
ע
הרב שאול אלעזר שנלר
הרב שאול אלעזר שנלר
ע
הרב שאול אלעזר שנלר
הרב שאול אלעזר שנלר
ע
הרב שאול אלעזר שנלר
הרב שאול אלעזר שנלר
ע
הרב שאול אלעזר שנלר
הרב שאול אלעזר שנלר
ע
הרב שאול אלעזר שנלר
הרב שאול אלעזר שנלר
ע
הרב שאול אלעזר שנלר
הרב שאול אלעזר שנלר
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב זכריה טובי <br>
הרב זכריה טובי
ע
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב אברהם אוחיון
ע
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע
הרב ארנטרוי
ע