בליל י"ד בסיון תשע"א, המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין ערך שיעורים ותצפית לרגל ליקוי הירח המלא והארוך במיוחד.

בפעילות השתתפו כארבעים אורחים מחוץ לישיבה, ובמהלך התצפית באו גם תלמידים מהישיבה לצפות במאורע האסטרונומי המרהיב.

השיעורים, שהתחילו ביום רביעי בשעה 17:00 אחר הצהריים, יום הפעילות השבועי הנוכחי של המכון בישיבה, עסקו בהיבטים של ליקוי הלבנה בהלכה ובאגדה.

לליקוי הנוכחי הייתה השלכה הלכתית (לפי שיטת המהרי"ל וחלק מהפוסקים שפסקו כדעתו, לפיה אסור לקדש את הלבנה אחרי ליקוי הירח, על אף שמחצית החודש הממוצע עדיין לא הגיעה). [עוד על כך במאמרו של שי ואלטר, 'שיטת המהרי"ל בסוף זמן קידוש לבנה', בלכתך בדרך תשנ"ה, עמ' 92-82].

במהלך ההרצאה הדגיש ר' שי ואלטר מנהל המכון את החשיבות של התבוננות בבריאה להכרת גדולתו של הבורא, והציג את פיוטו של רבי שלמה אבן גבירול "כתר מלכות" (הנאמר אצל חלק מהעדות בליל יום כיפור) בו מצביע המשורר על כך שהליקוי משפיל את עבודת הכוכבים, שכן הירח והשמש לוקים, ותופעה זאת מלמדת על אפסותם.

משך הליקוי הנוכחי היה ארוך מאוד. הזמן בו הירח כולו היה בתוך הצל היה למעלה מ-100 דקות.

בשיא הליקוי, בסביבות השעה 23:15 הירח נעלם כמעט לחלוטין.

בתצפית נעשה שימוש בטלסקופים שכוונו אל הירח המוסתר, והראו היטב את מקומו של צל כדור-הארץ שלתוכו נכנס הירח.

כמעט במשך כל התצפית, מזג האוויר היה מצוין, ואיפשר תצפית נוחה מהישיבה.

ליקוי הירח הארוך הבא יהיה רק בעוד 18 שנה.

 

"וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה כִּי מָלַךְ ה' צְבָ-אוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַ‍ִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד". (ישעיה כד, כג)

 

"ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו,

שנאמר 'כה אמר ה' אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה' (ירמיה י, ב), גויים יחתו, ואין ישראל יחתו". (סוכה כט ע"א, הסוגיה על ליקויי המאורות).