ישיבת כרם ביבנה

ניצול החופש VS spending time

יעקב פלדמן

א. ההתנגדות לחופשות


תקופת המעבר בין זמני הלימוד במקצועות השונים מוגדרת בדרך כלל כ'חופש', הגדרה אשר בזכות קנתה לעצמה מתנגדים רבים לא רק בישיבות אלא אף במערכת החינוך הכללית ממספר טעמים:


א. אף אם לא אשתמש בטענה של 'ביטול תורה' הקיימת ב'יהדות', נמצא החופש עוד בימי קדם כאלמנט המזיק לחינוך. רוברט גרייבס בספרו 'אני קלאודיוס' מתאר את החיים ברומא העתיקה ומציין שילדים אף בקרב המשפחות העשירות הועסקו רוב היום במטלות על מנת למנוע מהם את הבטלה ולהרגילם לחיים של עשייה.


ב. הספרות היהודית עמוסה לעייפה בעידוד העשיה ובגנות הבטלה. משורר תהילים מגנה עוד בפסוק הראשון של ספרו, את הישיבה במוֹשַׁב לֵצִים[1] שמשמעותה בילוי ובידור, [2] וקובע כי ייעודו של האדם הוא "...בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" (תהלים א, ב).


בנוסף לכך, בייחס לתלמידים ידועים דברי רבי עקיבא בגמרא בפסחים (קט ע"א)[3] שלא הגיע עת לעמוד מבית המדרש אלא בערבי פסחים וערב יוה"כ ואף זאת במטרה שלא יתעייפו התלמידים מהלימוד אלא ינוחו בערב חג הפסח על מנת שיהיו ערניים בליל הסדר, ועל זו הדרך יזונו עצמם קודם צום יום הכיפורים. מועדים אלו קיבלו היתר מיוחד ל'ביטול תורה' מפני שמהם נשאבים מסרים חינוכיים בפני עצמם ולשם מיקסום הרווח החינוכי רצוי שיהיו התלמידים צלולים ומפוקסים. להשגת מטרה זו ראו חז"ל להקריב את הערך הלימודי ב'בית הספר'.


ג. החשש מה'בטלה' מופיע במסכת כתובות (נט ע"ב)[4] אף ביחס למבוגרים, הגמרא מציינת כי במידה והם יהיו חופשיים יבואו לידי שעמום ומכך לזימה. חשש זה חוזר על עצמו ביחס לעבדים הידועים בהתנהגותם המופקרת והפתרון המופיע במסכת בבא קמא הוא פשוט: עבודה אף במחיר החלשת העבד, העיקר "דלא ליסתרי עבדיה".[5]


בסיפור 'המטפחת'[6] מתאר הסופר ש"י עגנון את השמירה על מערכת הזמנים במסגרות הלימוד של החברה היהודית האירופאית:


"אותו היום שחזר אבא מהיריד ערב שבת אחר חצות היה, זמן שהתינוקות פטורים מבית הספר. דבר זה אסור לאומרו בפני התינוקות. יפות היו לנו השעות הללו של ערב שבת אחרי הצהרים מכל ימות השבוע, שבכל ימות השבוע תינוק כפוף לספרו ועיניו וליבו אינם ברשותו, הגביה ראשו למעלה מן הספר מיד הוא לוקה. ערב שבת אחר חצות הוא נעשה חופשי מן הלימוד. אפילו הוא עושה כל מה שלבו חפץ אין מוחים בידו. אלמלא סעודת הצהרים היה כל העולם דומה לגן עדן..."


ב. הצורך בהתאווררות וחופשות


כל אדם כמו בסיפורו של שי עגנון מרגיש לפעמים את הצורך לשבור את המסגרת ולהוביל שינויים מסוימים בחייו במטרה להתרענן ולאגור כוחות על מנת להימנע משחיקה, ואמנם לשם כך נועדו החופשות וההפסקות בחיינו אולם הן מהוות סכנה של התפקרות ופריקת עול ועל כן ראוי להיות מתוכנן על מנת שלא לצאת מופסד מהחופש אליו אנו משתוקקים.[7]


ג. כיצד לנצל את החופשה בלי שהיא תנצל אותנו?


נראה שהמשמעות ה'חופשית-פורקת העול' אינה מקובלת על היהדות ובאופן כללי מעולם לא היתה רצויה בקרב עמים מתורבתים, על כן ראוי להתבונן היטב בטרם ניגשים ל'חופשת בין הזמנים' ולהגדיר מטרות ברורות שהשגתן תוכל להשתמש בחופש למטרה לה הוא נועד באמת להזניק אותנו לזמן הבא עם כוחות חדשים. מטרות אלו יכולות להתפרש על מגוון תחומים:


א. בתחומים הלימודיים - תתאפשר 1. חזרה על הנלמד בישיבה, בבחינת "הלומד ואינו חוזר כזורע ואינו קוצר" (סנהדרין צט ע"א). 2. הכנה של נושאים העומדים להילמד בישיבה בפרט אם הזמן הקודם היה קצת קשה הכנה של הדפים הראשונים יכולה להועיל להבין את הנלמד ביתר קלות. 3. העמקה בתחומים שקשה יותר לעסוק בהם בזמן השהות בישיבה הכוללים בתוכם את כל ה'חכמות היווניות' למיניהם.


ב. בתחום החברתי - זהו זמן מצוין לפגוש משפחה וחברים שבישיבה יש פחות יכולת לראות אותם החלפת חוויות אתם יכולה ללמד רבות על ההתקדמות האישית שלנו ולתת רוח גבית לקראת הזמן הבא, בנוסף לערך המשחרר שבמפגש עם החברים.


בנוסף קיימת החשיבות לתת לזולת ממה שיש לנו. המשפחה והחברים צמאים ליחס, עזרה או בקיצור לחברה שלך ה'ישיבה בוחר' שיכול לעזור, לנקות, לקנות לכבוד החג ולמלא זמן פנוי במשמעות. היכלאות בבועה וחוסר קשר עם הסביבה לא רק שיזיקו לך אלא יגררו פגיעה וניכור מכל המערכות החברתיות שסביבך. זכור: מעט השקעה תוביל לרווחים גדולים.


ג. בתחום התיירותי - אוירה של ארץ ישראל מחכים[8] ניתן להסתובב בכל מקום בארץ ולהתמלא בחכמה, ומי שישאל "כיצד?" הלא זו בטלה לשמה! אגלה לו בסוד על ספריות קונבנציונליות ואינטרנטיות הכוללות ים של מידע על כל מקום בארץ הזו שסועת הקרבות, המלאה בפיתוחים, אשר נשזרו בה עליות של אוכלוסיות שונות, קיימות בה תופעות גיאולוגיות ייחודיות ועוד היד נטויה, כל אחד בתחומי העניין שלו. כך ששוטטות פשוטה עלולה לתפוס אדם חוקר ומעיין מוקף בים של חכמה היסטורית ומדעית היא ההתגשמות של חכמת אלוקים ויד ה' בבריאה!


ד. בתחום הבריאותי - מטלות ספורטיביות שיעזרו לנו לצאת מהבית לפגוש את הסביבה מבחוץ ולשמור על הגזרה על אפן וחמתן של תקופת החגים והקרבה למקרר המשופעים ב"ה אוכל מכל סוג...


הסופר ש"י עגנון בסיפור 'בעל מלאכות הרבה'[9] מספר על מלמד תינוקות שהרחיב את עיסוקיו בתקווה לקצירת רווחים גדולים על ידי שליחת ידו במסחר בטבק, כתיבת קמיעות, קריאה בתורה, אפיית מצות... אולם למרות ריבוי המקצועות בהם עסק המלמד לא סייעו לו להרים את עצמו מבחינה כלכלית. אלוקים ששמע לשוועת המלמד ושלח את המלאך הממונה על הפרנסה להושיעו לא הצליח להועיל לו כי מרוב מלאכות לא הצליח המלאך למצוא איפה מלמד התינוקות נמצא על מנת להשפיע עליו את הברכה, עד שלבסוף מת המלמד ואז השיגו המלאך...


זהו סיפור קצר וטראגי המשדר לנו מסר חשוב בפרט ביחס לחופשת בין הזמנים בפניה אנו עומדים. עלינו לקחת כמה שעות ולחשוב עם עצמנו על רשימת מטרות הגיונית[10] אותה אנו רוצים להשיג על מנת שנשיג אותן ושמלאכי אלוקים אשר נשלחים בכל עת לעוזרנו לא יסתבכו במציאתנו כך שבסוף החופשה נוכל להרגיש סיפוק והתקדמות שידחפו אותנו הלאה במלא האנרגיה בזמן הבעל"ט.


(פורסם באשכולות 415 # ויקהל פקודי תשע"ז)


 



[1] תהלים א, א: אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב:




[2] כך מבואר בגמ' (ע"ז יח ע"ב): "תנו רבנן: ההולך לאיצטדינין ולכרקום, וראה שם את הנחשים ואת החברין, בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון, בלורין סלגורין - הרי זה מושב לצים, ועליהם הכתוב אומר: אשרי האיש אשר לא הלך וגו' כי אם בתורת ה' חפצו, הא למדת, שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורה."




[3] "אמרו עליו על רבי עקיבא: מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבית המדרש חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים. בערב פסח - בשביל תינוקות, כדי שלא ישנו. וערב יום הכיפורים - כדי שיאכילו את בניהם."




[4] "רבי אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זימה רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא ויתן כתובתה שהבטלה מביאה לידי שיעמום".


ומבאר שם רש"י שיעמום שיגעון וניתן לבאר שזו ההתחלה של הגעה לידי זימה כדברי ריש לקיש במסכת סוטה (ג ע"א) "אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, שנא': איש איש כי תשטה אשתו, תשטה כתיב".




[5] ע"פ ב"ק צז ע"א, ומבאר שם רש"י: שלא ילמד דרכי הבטלה.




[6] מתוך הספר 'סיפורים ואגדות', הוצאת שוקן תשכ"ה




[7] כמו שמבואר בראשית הספר 'המספיק לעובדי ה'' בנוגע לעניין השבת שהחופש שהיא נותנת נועד לפיתוח האמונה בבריאת העולם.




[8] יש כאלה שמחמירים ועולים על מטוס לחו"ל כדי להגיע ל'אוירה של ארץ ישראל', אולם זה ק"ו שתחילתו להחמיר וסופו להקל כי מוצא עצמו מוקף בטומאת ארץ העמים ובמידה ואין לו היתר עובר אל יציאה מהארץ אז פחות מומלץ...




[9] עיין הערה 7.




[10] בסדר גודל לגיטימי לחופשה קצרה.



 

 

השיעור ניתן בכ"ה אדר תשע"ז

קוד השיעור: 7569

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לקראת היציאה לתקופת בין הזמנים
(זמן חורף תשע"ז)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור: